פול פייראבנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פאול פייראבנד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פול פייראבנד
Paul Karl Feyerabend
Paul Feyerabend Berkeley.jpg
לידה 13 בינואר 1924
פטירה 11 בפברואר 1994 (בגיל 70)
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה פוליטית
הושפע מ פופר, קון, מיל
השפיע על לקטוש

פול קארל פייראבנד (גרמנית: Paul Karl Feyerabend; ‏ 13 בינואר 1924 - 11 בפברואר 1994), פילוסוף של המדע ממוצא אוסטרי.

חייו

בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בוורמאכט, בגבול רוסיה, הגיע לדרגת סגן, וקיבל את עיטור צלב הברזל.

לאחר המלחמה נסע ללונדון להיות סטודנט מחקר של קרל פופר. בסוף התקופה בה שהה עם פופר, עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם פגש את תומאס קון, אשר השפיע עליו מאוד. הוא עבר לאוניברסיטת ברקלי, בה חי עד סוף ימיו. פייראבנד נפטר במכון הטכנולוגי של ציריך.

פייראבנד למד פיזיקה, וכתב מאמרים במכניקת הקוונטים, שקרבו אותו לפילוסופיה של המדע. פופר התקרב למדע דרך תורת היחסות, ופילוסופיית המדע שלו נובעת במידה רבה מתורה זו, ומדמותו של איינשטיין. באופן דומה, פילוסופיית המדע של פייראבנד מושפעת מאד ממכניקת הקוונטים.

אצל פייראבנד לעומת פופר, לא ניתן להפריד בין תאוריה לעובדה, ולכן אי אפשר לבצע הפרכה בכלל. מצד שני, גם לא ניתן לבצע אינדוקציה. לשיטתו, במדע "הכל הולך" – המדע הוא יצירה חופשית, של רוח האדם, ואסור להגביל אותה. כל מתודה היא מערכת של כללי עשה ואל-תעשה. (גם לקטוש מדבר על כללי עשה ואל-תעשה לכל תוכנית מחקר). מכיוון שלא ניתן להפריד בין עובדה לתאוריה, אין דבר שידוע לנו בוודאות. בעניין זה, ניתן למצוא הקבלה בין מכניקת הקוונטים, לתאוריה של פייראבנד.

תרומתו החשובה ביותר למחשבה האנושית היא קריאתו להפרדת המדע מהמדינה כתחליף והמשך לקריאה מלפני עשרות שנים להפרדת הדת מהמדינה.

נגד המתודה

ספרו המשפיע ביותר של פייראבנד היה נגד המתודה (Against Method), לו חשיבות רבה בפיתוח השיטה המדעית. ספר זה עוסק בפילוסופיה של המדע בדמות דיאלוגים שעורך המדען גלילאו גליליי. פייראבנד פורש בספר זה מחקר היסטורי על אודות הדרך בה עמד גליליאו בפני האינקוויזיציה. בספר גליליאו מקיים דיאלוגים על שיטות מחקר.

המדען משבח את ניקולאוס קופרניקוס שלא התייאש, והשאיר לנו את תורתו, למרות התנהגותו של כוכב הלכת נוגה, אשר נוגדת לחלוטין את התורה. קופרניקוס הגדול היה אדם דגול מספיק, לכתוב את תורתו למרות תצפית שסותרת אותה. זהו חץ בלב השיטה המדעית של ניוטון וגליליאו: הם דיברו על מתודה, אבל גם אצלם "הכול הולך".

נקודת המוצא של פייראבנד היא אתית: אין זה מוסרי להגביל את היצירתיות של בני האדם. עבורו להיות מדען, קשור קשר הדוק להיות מוסרי. מכאן מתחייבת גם פתיחות מלאה, והעדר כפייה כלשהי (פיזית או אינטלקטואלית). עבור פייראבנד כל יצירה אנושית היא לגיטימית, כל עוד היא משרתת את המטרות של החברה.

פייראבנד ביקר את דור הפיזיקאים שפעלו אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא כתב:

נסיגת הפילוסופיה לתוך קליפה של מקצוענות הובילה לתוצאות גרועות. ייתכן כי הדור הצעיר של הפיזיקאים - פיינמנים, שווינגרים וכו' הם אנשים מבריקים; אולי אפילו יותר חכמים מקודמיהם, בוהר, איינשטיין, שרדינגר, בולצמן, מאך וכו' אבל הם חיות בלתי מתורבתות (uncivilized savages). חסר להם עומק פילוסופי[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול פייראבנד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מתוך מכתב שמופיע במוסף ב' של ספרו של פייראבנד "נגד המתודה".