פאל היידו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פאל היידו במקור הכט, או הלר[1] על פי כמה מקורות עד 1905 שמו היה פנחס וולברג (בהונגרית: Hajdu Pál; סיגט, 10 בדצמבר 1896 – מוסקבה, מקום ההוצאה להורג גיא ההריגה בקומונרקה, 10 בינואר 1938)[2] היה עיתונאי יהודי-הונגרי, עורך עיתונים, מפקד הגדוד של הצבא האדום ההונגרי בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
ביוגרפיה
פאל היידו נולד במשפחה יהודית. אביו היה אדולף היידו, ואמו, אאוגניה אייזנשטדט. הוא הכיר את רעיונות זרמי השמאל בגיל צעיר. כסטודנט באוניברסיטה השתתף בישיבות חוג גליליאו, ובשנת 1914 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). הוא נלחם כקצין זוטר במלחמת העולם הראשונה. והפך לקומוניסט במהלך המלחמה. בשנת 1918 הצטרף לתנועה האנטי-מיליטריסטית, השתתף במהפכת החרציות והצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) מייד עם הקמתה. שם הפך לאיש צוות "העיתון האדום". בינתיים, כתב מאמרים גם לעיתון "הפרולטר הצעיר". בפברואר 1919, יחד עם מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, גם הוא נעצר ושוחרר ב-19 במרץ.[3] בתקופת הרפובליקה הסובייטית הונגרית היה מפקד הגדוד של הצבא האדום ההונגרי. לאחר נפילת הרפובליקה נעצר ב-12 באוגוסט 1919[4] ועל בסיס פסק דין שניתן ביום 4 ביוני 1920 גזר עליו בית המשפט המלכותי של בודפשט 10 (עשר) שנות מאסר בפועל על "הסתה", "מרד" ועוד. הוא נידון גם לעונש נוסף של 10 ועוד 10 שנים".[5] בשנת 1922 עבר לרוסיה הסובייטית (לימים ברית המועצות) במסגרת מבצע חילופי שבויים ואסירים הסובייטית-הונגרית. בשנים 1922 ו-1923 היה ראש מחלקת תנועת העבודה באקדמיה הקומוניסטית, ולאחר מכן עבד במכון מרקס-אנגלס כסגן ראש המחלקה העוסקת בהיסטוריה הגרמנית. מאוחר יותר עבד כמורה בבית הספר לנין במוסקבה וב"אוניברסיטה המערבית". כחסידו של בלה קון הוא היה חבר בהנהגת הקבוצה ההונגרית של מועדון המהגרים הפוליטיים הבינלאומית והיה העורך הראשי (1930–1932) של המגזין "מגל ופטיש" בשפה ההונגרית (Sarló és Kalapács) ולאחר מכן חבר מערכת (1932–1936). בין השנים 1933–1937 ניהל את שידורי הרדיו במוסקבה להונגריה. הוא נעצר באשמות מפוברקות ב-14 בנובמבר 1937 במסגרת הטיהורים הגדולים ונידון למוות ב-10 בינואר 1938.הוא הוצא להורג באותו היום. שמו טוהר ב-23 בנובמבר 1955.
משפחתו
הוא היה בן דודם של יוז'ף קלן ושל אוטו קורווין.
עבודותיו
- הקומינטרן השני בפני בית המשפט הפרולטרי (כותרת משנה: כיצד משתתפים סוציאל-דמוקרטים בהכנה למלחמה נגד ברית המועצות, בהוצאת הברית הבינלאומית של חברים, מוסקבה, 1931)[6]
- כיצד מכינים את המלחמה נגד ברית המועצות (בהוצאת: העובדים הזרים החיים בברית המועצות, מוסקבה, 1931)[7]
- ארונות ההרפיה (הוצאת קושוט, בודפשט, 1965)[8]
לקריאה נוספת
- Hajdu Pál. Petőfi Irodalmi Múzeum. (Hozzáférés: 2015. május 11.) פאל היידו במוזיאון הספרותי פטפי
- A Szocialista Forradalomért (Kossuth Könyvkiadó, Budapest, 1975. ISBN 963 09 0243 5 218) למען המהפיכה הסוציאליסטית
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976. 215. o. ISBN 963 09 0412 8
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. לקסיקון ביוגרפי הונגרי
ראו גם
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Botka Ferenc: Távlatok és zsákutcák. Emigráció és irodalom. Moszkva: 1921-1932/34. Doktori disszertáció. (Bp. 1990)
- Magyar Nemzet; 1986. dec. 10. (K. R.)
- H. P. (Társad. Szle, 1968)
- Lengyel József: Visegrádi utca (Bp., 1968.)
הערות שוליים
- ^ 103259/1911. sz. BM rendelet
- ^ A politikai elnyomás, Moszkvában és a Moszkvai területen agyonlőtt és eltemetett áldozatainak mártirológiája 1938-53 – Hajdu Pál
- ^ "Fogolytörzskönyv II". Arcanum. אורכב מ-המקור ב-2014-10-14.
- ^ "Fogolytörzskönyv I." Petőfi Irodalmi Múzeum. אורכב מ-המקור ב-2014-10-14.
- ^ "Fogolytörzskönyv". Arcanum. אורכב מ-המקור ב-2014-10-14.
- ^ "A II. Internacionálé a proletárbíróság előtt". Petőfi Irodalmi Múzeum.
- ^ "Hogyan készítik elő a háborút a Szovjetunió ellen / Ford. Hajdu Pál". Petőfi Irodalmi Múzeum.
- ^ "A fellazítás kortesei". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-05-11.
