פאל קדושה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. פאל קדושה (בהונגרית: Kadosa Pál; לוויצה, 6 בספטמבר 1903 – בודפשט, 30 במרץ 1983) היה מלחין, פסנתרן, מורה למוזיקה יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט פעמיים.
חייו
הוא נולד בשם פאל וייס. איבד את אביו בגיל צעיר מאוד, לכן גר עם סבו וסבתו בילדותו בטרנבה (היום בסלובקיה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית). שם סיים את בית הספר היסודי וכבר אז למד לנגן בפסנתר. בשנת 1918, בגיל חמש עשרה, עבר לבודפשט עם אמו שנישאה שוב. בבודפשט החל ללמוד פסנתר ברצינות רבה יותר, תחילה למד אצל אילונה פאל, ואז בשנת 1921, לאחר סיום מבחני הבגרות, התקבל לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא למד פסנתר באקדמיה אצל ארנולד סקיי (בשמו הקודם שנוַולד) ולילי קלטי. כן למד מוזיקה קאמרית אצל המלחין לאו ויינר וקומפוזיציה אצל המלחין זולטאן קודאי. בינתיים הוא גם למד לאייר ולצייר ופנה לאמנויות היפות ולחוגי הספרות של אותה תקופה. כך למשל היו לו יחסים חבריים עם רוברט ברני, הצייר אנדור שוגאר (זוננשיין שנרצח באושוויץ), הפסל פאל פטזאי והפסל ג'רג' גולדמן (נרצח במחנה הריכוז דכאו). הוא סיים את האקדמיה בשנת 1927.
לאורך כל חייו היה שחקן חשוב בחיים הציבוריים של המוזיקה בהונגריה. הוא היה מייסד הקבוצה של "המוזיקאים ההונגרים המודרניים", שנוסדה בשנת 1928, ואחריה התמזגה עם האגודה החדשה למוזיקה הונגרית חדשה שהוקמה במסגרת החברה Internationale Gesellschaft für Neue Musik. משנת 1932 היה קדושה גם דמות בולטת ב"איגוד המוזיקה ההונגרית החדשה". לאחר שניצל כיהודי במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, הוא מונה לסגן נשיא מועצת התרבות במשך ארבע שנים, הוא המשיך להיות חבר במועצת הנשיאות וכמה פעמים נבחר כיו"ר המנהל של איגוד המוזיקאים ההונגרי. הוא גם שימש כיו"ר ועדת המוזיקה של המשרד להגנת זכויות היוצרים ואיגוד זכויות היוצרים הבינלאומי. הוא נבחר לחבר כבוד של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ולחבר ב"דויטשה אקדמיה דר קוסטנל".
כמורה למוזיקה
קדושה היה מחנך בולט כמורה לפסנתר. לאחר סיום לימודיו, משנת 1927 עד 1943, לימד ב"בית הספר למוזיקה על שם פודור", שם נאלץ לעזוב בגלל עליית הפאשיזם והחוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי שלא איפשרו ליהודים לעבוד. משנת 1943 עד 1944, הוא לימד בבית הספר למוזיקה גולדמארק שהיה קשור לאומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, והיה מותר לו ללמד רק יהודים, אך גיוסו לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) כמעט חיסל את הקריירה שלו.
הוא לימד באקדמיה למוזיקה משנת 1945 ועד מותו והיה ראש מחלקת הפסנתר. כתלמידים שלו הגיעו ינה יאנדו, זולטאן קוקיס, ג'רג' קורטג, דזה ראנקי, אנדרש שיף ודיולה קיש לפרסום עולמי.
כמלחין
סגנון ההלחנה שלו נקבע בעיקר על ידי ברטוק וקודאי, אך הוא הושפע רבות גם מהאוונגרד והנאו-קלאסיציזם הגרמני. יצירותיו כוללות את כל צורות הרפרטואר של המוזיקה הקלאסית, כולל יצירות תזמורתיות, שמונה סימפוניות וסימפוניה קאמרית אחת, ארבע קונצרטו לפסנתר, שני קונצרטו לכינור ויצירות אחרות, אופרה אחת (ההרפתקאה של הוסטי), יצירות קאמריות, קטעי פסנתר ופזמונים. כפסנתרן ומלחין הופיע לראשונה בציבור בשנת 1923, עם סוויטת הפסנתר הראשונה שלו. הוא ערך את ערב הסולו הראשון שלו ב -2 במאי 1933. באותה שנה השיג את ההצלחה הבינלאומית הראשונה כשניגן את קונצרט הפסנתר הראשון שלו באמסטרדם. לאחר מכן ביצע את יצירותיו בהונגריה, אירופה ובארצות הברית : הסונטה לפסנתר מס' 2 שלו בפסטיבלי פירמונט וקאסל, הדיברטימנטו הראשון בוונציה, רביעיית המיתרים השנייה שלו בניו יורק. המו"ל של יצירותיו היה אחד המו"לים הידועים ביותר למוזיקה אירופאית, שוט (Schott) ממיינץ.
יצירותיו
- Opera: Huszti kaland. Jókai Mór novellája nyomán, Szabolcsi Bence szövegére, 1950 (bemutató: Operaház, 1951)
- Szimfóniák: nyolc szimfónia (op. 33, 1942; op. 39, 1948; op. 50, 1955; op. 53, 1959; op. 55, 1961; op. 62, 1966; op. 64, 1967; op. 66, 1968); Kamaraszimfónia (op. 10, 1929)
- Versenyművek: négy zongoraverseny (op. 15,1931; op. 47, 1953; op. 63, 1966); két hegedűverseny; Brácsaverseny; Versenymű vonósnégyesre és kiszenekarra; két versenymű hegedűre, brácsára, zenekarra
- Egyéb zenekari művek: Goriot apó, Modri sziklák (rádió-hangjátékok kísérőzenéje); Győztesek (dráma kísérőzenéje, 1951); Becsület és dicsőség (film kísérőzene, rendező: Gertler Viktor, író: Örkény István, 1951) Zenekari darab; Gyászóda (1945); Március nyitány; Mezei csokor; Concertino; Szimfonietta; Sérénáde; két divertimentó
- Kamarazene: Szólóhegedű-szonáta; Hegedű-zongoraszonáta; Vonóstrió; Fúvósötös; Zongoratrió; három vonósnégyes (op. 22, 1935; op. 25, 1936; op. 52, 1957); négy zongoraszonáta
- Vokális művek: Irren ist Staatlich – „Lehrstück” szólóhang(ok)ra, kórusra és zenekarra, op. 17, 1931), kantáták, kórusművek, tömegdalok, dalok
ספריו ומחקריו
- Beethoven és Magyarország. Új Zenei Szemle, 1952
- Beszámoló a német zenei plénumról. Új Zenei Szemle, 1952
- Emlékezés Bartókra. Új Zenei Szemle, 1955
- Így láttuk Kodályt. Harmincöt emlékezés; Zeneműkiadó, Bp., 1979
- בטהובן והונגריה. ביקורת מוזיקה חדשה, 1952
- דו"ח על מליאת המוזיקה הגרמנית . ביקורת מוזיקה חדשה, 1952
- זוכר את ברטוק . ביקורת מוזיקה חדשה, 1955
- ככה ראינו את קודאי. 35 זכרונות מוציא לאור מוזיקה, 1979
פרסים
- פרס קשוט (1950, 1975)
- פרס האמן המעוטר (1953)
- פרס פרנץ ארקל (1955, 1962)
- פרס האמן הדגול (1963)
לקריאה נוספת
- Dalos Anna: Kadosa Pál. Mágus Kiadó, Budapest, 2003. מסת"ב 9639433152
- Szabolcsi Bence, Tóth Aladár: Zenei lexikon 2. Zeneműkiadó, Budapest, 1965. 289–290. old.
- Magyar Nagylexikon 10. Magyar Nagylexikon Kiadó, Budapest, 2000.מסת"ב 9639257028. 406. old.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. פאל קדושה
- BMC – פאל קדושה
קישורים חיצוניים
