פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס
 | |||||
| כתובת הקדשה מגרמניה לפאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס | |||||
| מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (בלטינית: M. Paccius Silvanus Quintus Coredius Gallus Gargilius Antiquus) היה מצביא רומאי שחי ופעל במהלך המאה השנייה. הוא היה מושל פרובינקית ערביה בשנים 119-116, ומושל פרובינקית יהודה בשנים 122–125. אזכור נוסף שלו הוא כמושלה של אסיה בימי אדריאנוס בשנים 136-133.[1]
תולדות חייו
האיש השתייך לשלוש משפחות - שמות משפחה אלה מופיעים בכתובות המיוחסות לאדם שהיה מושל פרובינקית ערביה בשנים 119-116, קונסול בשנת 119 ומושלה של אסיה בימי אדריאנוס בשנים 136-133[2] כתובת יוונית שנמצאה בבוסטרה מזכירה את אנטיקואוס כמושל פרובינקית ערביה בשנים 119-116.[3] לאחר מכן הוא היה קונסול בשנת 119.[4]
כתובת יוונית הקשורה באיטיקואוס נמצאה בזמן מלחמת העצמאות ב-1948, ליד השער המזרחי של דור. הכתובת חקוקה בעמוד-אבן, אשר שימש בסיס לפסל. הכתובת מקוטעת וכתובתה:
(לכבוד) מ (ארקוס) [פאקיוס (בן) פו]בליוס – [סיל]וואנוס ק (ווינטוס) קורדיוס גאלוס, גארגיליוס אנטיקואוס. מושל של אוגוסטוס (בדרגת) [פרייטור] (של) הפר[ובנקיה יהודה]
הנוסח בכתובת מעיד כי הכתובת מוקדשת למושל בפרובינקיה קיסרית, ותחילה הניחו כי דובר בסוריה או יהודה. מאחר שהכתובת נמצאה בדור יש מקום להניח כי המדובר במושל שדור נכללה בפרובינקיה שלו. העיר דור כמו ערים יווניות אחרות צורפה לפרובינקיה של סוריה על ידי פומפיוס והשתייכה לפרובינקית סוריה גם לאחר המרד הגדול, אולם עברה לפרובינקית יהודה בסוף המאה הראשונה לספירה. דברואה, בהתבסס על מחקריו של בנימין איזק, טען כי דור הייתה שייכת באותה תקופה לפרובינקית יהודה, ולכן האיש היה מושל פרובינקית יהודה בין השנים 122-125.[5] הוויכוח על נציבותו של אנטיקואוס נפטר עם כתובת נדירה נוספת שנמצאה מתחת לפני הים סמוך לתל דור בשנת 2016 ומזהה בפעם הראשונה בוודאות את גרגיליוס אנטיקווס כנציב הרומי ששלט ביהודה בשנים שלפני מרד בר כוכבא. הכתובת נמצאה בחפירה התת-ימית של אוניברסיטת חיפה בדור[6]
לקריאה נוספת
- גרא דב וכותן חנה, כתובת הקדשה מדור למושל סוריה (?), קדמוניות כב, 1-2 (תשמט), 1989, עמ' 42
- D. Gera and H. M. Cotton, A Dedication from Dor to a Governor of Syria, Israel Exploration Journal 41/4 (1991), 258–66.
- E. Dabrowa, M. Paccius Silvanus Quintus Coredius Gallus Gargilius Antiquus et son cursus honorum, in Nunc de Suebis Dicendum est: Studia Archaeologica et Historica Georgii Kolendo ab Amicis et Discipulis Dicata (Warsaw, 1995), pp. 99–102
- M. Sartre, Inscriptions inédites de l'Arabie romaine, Syria 50, 1973, 223—233, no. 1
הערות שוליים
- ^ IGRR IV no. 848
- ^ גרא דב וכותן חנה, 'כתובת הקדשה מדור למושל סוריה (?)', קדמוניות כב, 1-2 (תשמט) עמ' 42, 1989.
- ^ AE 1973, 531 = M. Sartre, Inscriptions inédites de l'Arabie romaine, Syria 50, 1973, 223—233, no. 1
- ^ AE 1979, 62
- ^ E. Dabrowa, M. Paccius Silvanus Quintus Coredius Gallus Gargilius Antiquus et son cursus honorum, in Nunc de Suebis Dicendum est: Studia Archaeologica et Historica Georgii Kolendo ab Amicis et Discipulis Dicata (Warsaw, 1995), pp. 100.
- ^ "נחשפה כתובת מימי טרום מרד בר-כוכבא הנושאת את השם "יהודה" - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2016-11-30.
