פארק השלום בנגסאקי
 | |
| מזרקת השלום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | קורבנות הטלת פצצת האטום |
פארק השלום בנגסאקי (יפנית: 平和公園) הוא פארק זיכרון בנגסאקי, יפן, לציון הטלת פצצת האטום על העיר ב-9 באוגוסט 1945, בסוף מלחמת העולם השנייה. הפארק הוקם ב-1955, בסמוך למוקד הפיצוץ של הפצצה הגרעינית, והוא ממוקם בסמוך למוזיאון הפצצה האטומית והיכל הזיכרון הלאומי לזכר קורבנות פצצת האטום. מדי שנה ב-9 באוגוסט, יום השנה לפצצה, נערך טקס זיכרון מול הפסל, וראש עיריית נגסאקי נושא הכרזת שלום לעולם.
פסל השלום
בקצה הצפוני של הפארק ניצב פסל בגובה 9.7 מטרים, פרי עבודתו של הפסל סייבואו קיטמורה. ידו הימנית של הפסל, המצביעה מעלה, מסמלת את האיום הגרעיני, בעוד ידו השמאלית, המושטת קדימה, מסמלת את הרצון לשלום. הפנים השלוות מסמלות חסד עליון, והעיניים העצומות למחצה מסמלות תפילה עבור נשמות קורבנות הפצצה.
לוח זיכרון
בסמוך למוקד הפיצוץ ניצב לוח זיכרון עליו מתוארים נזקי הפצצה:
בשעה 11:02, 9 באוגוסט 1945 התפוצצה פצצה גרעינית 500 מטרים מעל מקום זה. אנדרטת האבן השחורה מסמלת את מוקד הפיצוץ. הדף הפיצוץ העז, קרני חום שהגיעו לכמה אלפי מעלות וקרינה קטלנית שנגרמו כתוצאה מהפיצוץ ריסקו, שרפו, והרגו כל דבר בדרכם, והפכו את כל האזור הזה לשדה הריסות שומם.
כשליש משטחה של העיר נגסאקי נחרב ו-150,000 אנשים נהרגו או נפצעו, ונאמר באותה עת שדבר לא יצמח באזור הזה במשך 75 שנים. כעת, עומד מוקד הפיצוץ כפארק שלום בינלאומי וסמל לשאיפה לשלום עולמי
| אזור שנחרב | 6.7 מיליון מטרים רבועים |
|---|---|
| נזק לבתים | |
| נשרפו לגמרי | 11,574 |
| נהרסו לגמרי | 1,326 |
| ניזוקו בצורה קשה | 5,509 |
| סך הכל מבנים שניזוקו | 18,409 |
| נפגעים | |
| הרוגים | 73,884 |
| פצועים | 74,909 |
| סך הכול | 148,793[1] |
מזרקת השלום
בקצה הדרומי של הפארק נמצאת מזרקת השלום. המזרקה הוקמה באוגוסט 1969, כתפילה למנוחת נשמות הקורבנות שמתו בחיפוש אחר מים. לפני המזרקה עומד לוח זיכרון ובו חרוטות מספר שורות משיר שכתבה סאצ'יקו ימאגוצ'י, שהייתה בת תשע ביום ההפצצה. הכיתוב: "הייתי צמאה באופן בלתי נסבל. היה משהו שמנוני על פני המים, אך רציתי מים כל כך ששתיתי אותם."
אזור סמלי השלום
העיר נגסאקי חנכה את אזור סמלי השלום ב-1978, משני צדי הפארק, והזמינה את מדינות העולם להציב בו אנדרטאות לשלום. האנדרטאות המוצבות באזור הן:
- "הקלה של חברות" מפורטו, פורטוגל (עיר תאומה של נגסאקי), 1978
- "הנאת החיים" מצ'כוסלובקיה, 1980
- "קריאה" מבולגריה, 1980
- "אנדרטה לידידות האנשים" מגרמניה המזרחית, 1981
- "הגנה על עתידנו" ממידלבורג, הולנד, 1983
- "פסל השלום" מברית המועצות, 1985
- "נערת השלום" מסין, 1985
- "פרח האהבה והשלום" מפולין, 1986
- "מזמור לחיים" מפיסטויה, איטליה, 1987
- "עגור השמש של השלום" מקובה, 1988
- "אנדרטת השלום" מסנטוס, ברזיל (עיר תאומה של נגסאקי), 1988
- "אינסוף" מאנקרה, טורקיה, 1991
- "קונסטלציית כדור הארץ" מסיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית (עיר תאומה של נגסאקי), 1992
- "ניצחון השלום על המלחמה" מסן איסידרו, בואנוס איירס, ארגנטינה, 1996
- "גלימת השלום" מניו זילנד, 2006
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פארק השלום בנגסאקי |
- שלום והפצצה הגרעינית, באתר העיר נגסאקי.
- אנדרטאות שלום בנגסאקי.
הערות שוליים
- ^ מספר זה מתייחס לנפגעים ישירות מן הפצצה. אנשים רבים מתו בשנים שלאחר מכן מהשפעות הקרינה הרדיואקטיבית.
