פגישת עשו ויעקב (פרנצ'סקו אייץ)
תבנית יצירת אמנות ריקה
פגישת עשו ויעקב הוא ציור היסטורי מאת הצייר האיטלקי פרנצ'סקו אייץ, שנוצר בין תחילת המאה ה־19 ועד שנת 1849, ככל הנראה סביב שנת 1844. שמו המלא של הציור הוא "יעקב נפגש עם עשו, ומשתחווה לפניו שבע פעמים, ומראה לו את העדרים והגמלים" (Giacobbe incontratosi con Esaù, e inchinandosi a lui sette volte, gli mostra il gregge ed i cammelli).
היצירה, שבוצעה בשמן על בד במידות 210×298 ס"מ, שמורה במוזיאונים האזרחיים לאמנות ולהיסטוריה סנטה ג'וליה (אנ') בעיר ברשה שבאיטליה. הציור מתאר את המפגש המקראי הטעון בין עשו ליעקב, ומעביר באמצעותו מסר סמלי של פיוס, ענווה ואחווה, המהדהד רעיונות לאומיים שהיו מרכזיים באיטליה של תקופת איחוד איטליה.[1]
תיאור היצירה
במרכז הסצנה מתואר מפגש יעקב ועשו לאחר נתק ממושך. עשו, העומד בצד ימין, לובש טורבן לבן וגלימה בצבע אוכרה, ותומך באחיו יעקב המשתחווה לפניו, לבוש אדום וגלוי ראש. משמאל ניצבות נשות יעקב עם ילדיהן. אחת מהן לבושה לבן, מביטה במפגש. סביבה חמישה ילדים בגילים שונים, וצעירה נוספת מחזיקה תינוק. מאחוריהם דמויות נוספות עם ילדים, רכובים על גמלים. ברקע, בשטח נמוך יותר, נראית שיירת אנשים עם גמלים הנעה במדבר. הדמויות הראשיות ממוקמות על גבעה, כאשר ברקע נוף הררי יבש עם עצי דקל בודדים.[1]
רקע היסטורי והקשר רעיוני
הציור נחשב לאחת הנקודות המרכזיות שבהן פנה פרנצ'סקו אייץ לציור היסטורי בעל ממד סמלי ולאומי. הוא נוצר לאחר עבודתו ב"סלונה דלה קאריאטידי" במילאנו, ומסמן את תחילתה של גישה חדשה ביצירתו – גישה השואפת לשלב בין סצנות מקראיות או היסטוריות לבין מסרים רעיוניים הקשורים לאיחוד איטליה (Risorgimento), התנועה לאיחוד איטליה.
באמצעות הצגת סצנת פיוס מקראית, העוסקת בענווה, אחווה והתפייסות לאחר סכסוך, מציג אייץ דימוי סימבולי של שאיפת העם האיטלקי לאיחוד. עבודות מסוג זה תרמו לעיצוב זהות תרבותית משותפת בקרב האיטלקים, בצד הכתבים של אלסנדרו מנצוני והמסורת המלודרמטית.
במקביל ליצירה זו, צייר אייץ את La sete dei crociati sotto Gerusalemme ("צמאון הצלבנים תחת ירושלים"), שגם בה משולב מסר מוסרי ולאומי באמצעות סצנה היסטורית. שתי היצירות מהוות ביטוי מובהק למעבר מהיסטוריה כתיאור ממשי אל היסטוריה כסמל.[1]
השוואה ליצירות אחרות
באותה תקופה, גם אמנים אחרים עסקו במוטיבים מקראיים בעלי עוצמה דרמטית. אז'ן דלקרואה, בציורו "מאבק יעקב עם המלאך", מציג סצנה טעונה רגשית של מאבק רוחני וגופני, תוך שימוש בצבעוניות עזה ותנועה סוערת. אף על פי שהגישה האמנותית של דלקרואה שונה מזו של אייץ, שתי היצירות נוגעות בנושאים של גאולה, מאבק פנימי ותקווה, והן משקפות מגמה רומנטית כלל־אירופית להתבונן בעבר כמראה למציאות בת הזמן.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Marco Rabino, Giacobbe incontratosi con Esaù, e inchinandosi a lui sette volte, gli mostra il gregge ed i cammelli di Francesco Hayez, ADO Analisi dell'opera, 2021-03-20 (ב־)
פגישת עשו ויעקב (פרנצ'סקו אייץ)41161223Q66025048