פוזור-סין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פוזור-סין היה מלך אשור במאה ה-18 לפני הספירה, בתקופה האשורית העתיקה. אחד מהשליטים האשוריים המוכרים הבודדים שנותרו מחוץ לרשימת המלכים האשוריים, פוזור-סין היה אחראי לסיום שלטונה של שושלת שמשי-אדד הראשון, שאותה ראה כגזלנים זרים. על פי טקסט שנמצא על לוח אבן מאשור, הוא זכה בכס השלטון לאחר שהדיח את אסינום, שהיה אחרון מלכי שושלת שמשי-אדד הראשון, והיה גם נכדו של האחרון, הוא ראה את עצמו בתור שליט 'יליד אשור' אשר החזיר שושלת ילידים, שיטות פעולה ומנהגים מקומיים לעיר המדינה אשור. [1]

הדחתו של אחרון מלכי שושלת שמשי-אדד הראשון, שלא היה אשורי אלא אמורי (דבר שפוזור-סין ציין בטקסט שלו על מנת להביע בוז למוצאה של שושלת שמשי-אדד) היה אירוע אשר הביא לתקופת תוהו ובוהו של שלטון בבל והאמורים, אשר במהלכה, וגם לאחריה, שלטו שבעה מלכים בלתי חוקיים אשר נקראו ברשימות "בנו של אף אחד".

תקופה זו הסתיימה לבסוף כאשר בל-באני, בנו של אדאסי שהיה אחרון המלכים הבלתי חוקיים שמשלו באשור(שכן שם אביו לא היה ידוע) עלה לשלטון וייסד שושלת חדשה שנקראה על שם אביו. שושלת זו תמשיך לשלוט עד להדחתה בעקבות מרד שהתרחש בשנת 745 לפני הספירה.

הערות שוליים

  1. ^ אוניברסיטת טורונטו, Puzur-Sin, A.0.40 Assyrian Rulers of the Third and Second Millenia BC (To 1115 BC) https://doi.org/10.3138/9781442671065-020, 2016, עמ' 1001
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0