פוטוורק
| מקורות סגנוניים | מוזיקת בס, מוזיקת דאנס אלקטרונית, גטו האוס, היפ-הופ |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף שנות ה-1990 ותחילת שנות ה-2000, שיקגו (ארצות הברית) |
| כלים | דוגם צלילים, מערכת תופים (Roland TR-808), סינתיסייזר, סקוונסר |
| תת-סוגות | |
| ווקאלויד ג'וק | |
| סוגות היתוך | |
| פוטוורק ג'אנגל, פארטי-ג'וק | |
| סצינות אזוריות | |
| אירופה, יפן, אמריקה הלטינית, רוסיה, ניו זילנד | |
פוטוורק (באנגלית: Footwork; מוכר גם תחת השמות ג'וק - Juke[1] ו-שיקגו ג'וק - Chicago juke) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקת בס, מוזיקת דאנס אלקטרונית, גטו האוס והיפ-הופ, שהופיע לראשונה בסוף שנות ה-1990 ותחילת שנות ה-2000 בשיקגו שבארצות הברית.[2] הז'אנר התפתח מקצביו המהירים של גטו האוס, בעיקר בזכות RP Boo (אנ'), DJ Rashad (אנ') ו-DJ Clent.[2][3] ייתכן שהז'אנר הושפע מהקצבים המהירים ותדרי הסאב-בס של דראם אנד בייס.[4]
אפיון
יצירות פוטוורק, אשר בדרך כלל מופיעים בקצב של 150–165 פעימות לדקה,[5] מכילות לעיתים קרובות דגימות סינקופיות מראפ, פופ וז'אנרים אחרים.[6] יצירות מהז'אנר מכילות תוף בס מהיר בסינקופה (ולעיתים אף באופן דליל ביותר) שמדלג על פעימות היצירה, תוף סנר, מחיאות כפיים וצלילים אחרים המזכירים מערכת תופים ישנה.[7] התחושה הכללית של הקצב בשירי פוטוורק ניסיוניים יותר עשוי להישמע באופן מכוון כיצירה שלא ניתנת להרקדה עבור המאזין המזדמן.[8] קטעי קול מז'אנרים אחרים, כמו R&B עכשווי ומוזיקת פופ, נפוצים ביותר ועשויים להופיע בשינוי גובה.[9] באופן דומה לביילה פאנק, סגנון ההפקה של יצירות מוזיקליות אלו הן לעיתים קרובות מוזיקת לואו-פיי באופן מובהק.
הקצב של יצירות פוטוורק עשויות להשתנות בין יצירה ליצירה, לעיתים עם קטעי קצב מלאים ולעיתים עם קטעי קצב חלקיים.[7] בנוסף לכך, יצירות פוטוורק מביעות מצב רוח היפנוטי, אפל ומופשט.[7] יתר על כן, ביצירות פוטוורק יש שימוש כבד בסאב-בס ובאווירה הקצבית המהירה והחוזרת של מוזיקת ג'אנגל המוקדמת.[9]
הערות שוליים
- ↑ "Something I never seen before: Chicago, dance, and the roots of footwork". Red Bull. ביולי 2020. ארכיון מ-2025-03-17. נבדק ב-2025-10-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "How Footwork Began: An Interview With DJ Clent". The Quietus. 16 במאי 2017. נבדק ב-30 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Yenigun, Sami; Glasspiegel, Wills (6 בדצמבר 2010). "Chicago's Footwork Music And Dance Get A Transatlantic Lift". NPR. ארכיון מ-2015-05-06. נבדק ב-26 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Arnold, Jacob (30 ביוני 2015). "Fancy footwork: how Chicago's juke scene found its feet again". The Guardian. נבדק ב-3 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Sheffield, Hazel (27 במאי 2010). "Footwork takes competitive dancing to the Chicago streets". The Guardian. נבדק ב-26 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Cush, Andy. "Jlin's Rust Belt Modernism". Spin. ארכיון מ-2024-07-31. נבדק ב-12 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 7.2 Kerr, Stephen (16 באוגוסט 2014). "A Love Letter to Chicago Juke". danoef.com. ארכיון מ-2024-11-27. נבדק ב-2025-10-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Jon Caramanica (8 באוקטובר 2010). "Songs for the Feet, And Even the Heart". The New York Times. ארכיון מ-2017-08-19. נבדק ב-2025-10-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 9.0 9.1 Pepperell, Martyn (6 באוקטובר 2010). "Juke And Footwork – From Chicago To The World". Rip It Up. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2013. נבדק ב-10 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה)
פוטוורק41987104Q5466607