פויקה (הר געש)

פויקה
	מבט על החרוט של ראנו רארקו (מימין) ופויקה (משמאל)
מידע כללי
סוג הר	חרוט מגן
גובה	370 מטר
מיקום	אי הפסחא
מספר הר געש	356011
התפרצות אחרונה	פליסטוקן
קואורדינטות	27°06′19″S 109°15′18″W / 27.105369°S 109.255064°W
	(למפת אי הפסחא רגילה) האנגה רואה מאונגה טרוואקה פויקה

פּוֹיקֶה (בשפת הרפה נוי: Poike) הוא הר געש כבוי, הקדום ביותר מבין שלושת הרי הגעש הכבויים היוצרים את אי הפסחא, אי באוקיינוס השקט השייך לצ'ילה.

ההר התרומם מקרקעית האוקיינוס לאחר שתי התפרצויות. סחיפה ימית ממושכת צמצמה את שטח הר פויקה לחצי אי באורך 5 קילומטרים ממזרח למערב וברוחב 3.5 קילומטרים מצפון לדרום. פסגת ההר בגובה 370 מטרים היא לוע רדוד, הקרוי "פו אה קטיקי" (Pu A Katiki), שבניגוד ללועות של שני הרי געש אחרים שבאי (ראנו רארקו וראנו קאו) הוא יבש לחלוטין. קוטרו 150 מטרים ועומקו 15 מטרים. צוקים בגובה 100 מטרים מקיפים את חצי האי. הצוקים בחלק הצפוני הם בזלת או הוואיט פורפיריים המשובצים בשפע פנוקריסטים של פלגיוקלז, בעוד שהרכב הלבה של הצוקים הדרום-מזרחיים אחיד. על המדרון הצפוני של הר פויקה יש שלוש כיפות געשיות טפילות הבנויות טרכיט לבן, המכונות: "מאונגה ואי אה הווה" (Maʻunga Vai a Heva), "מאונגה טאה טאה" (Maʻunga Tea-Tea) ו"מאונגה פארהא" (Maʻunga Parehe). פויקה היה פעם אי נפרד עד שהלבה שזרמה מטרוואקה חיברה אותו לאי המרכזי. במורד הצפוני, על הצוקים, יש מערה המכונה אנה או קקה (Ana O Keke), או גם "מערת הבתולות".

רקע גאולוגי

אי הפסחא הוא אי געשי הבנוי בעיקר משלושה הרי געש כבויים שהתמזגו: מאונגה טרוואקה, פויקה וראנו קאו. טרוואקה, הפסגה הגבוהה ביותר באי הפסחא (507 מטרים), מהווה את עיקר המסה של האי, בעוד ששני הרי הגעש הנוספים יוצרים את צורתו המשולשת של האי. פויקה, השני בגובהו (370 מטרים), יוצר את הכף המזרחי, וראנו קאו, יוצר את הכף הדרומי. צוק תלול המכונה "תעלת פויקה" מחלק את האי בין קילוחי הלבה מפויקה וממאונגה טרוואקה.