פופ פסיכדלי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מקורות סגנוניים | פופ • פסיכדלי |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | אמצע שנות ה-60, ארצות הברית וההמלכה המאוחדת |
| נגזרות | נאו-פסיכדליה |
פופ פסיכדלי (באנגלית: Psychedelic pop) המכונה גם אסיד פופ (באנגלית: Acid pop)[1] היא מוזיקת פופ המכילה מאפיינים מוזיקליים הקשורים למוזיקה פסיכדלית.[1]
המאפיינים שהתפתחו בסוף שנות ה-60 כללו תכונות "טריפיות" (אנ') כמו גיטרות מעוותות, פעולה מחוכמת באמצעות קלטות, הקלטה לאחור, סיטארים והרמוניות בסגנון להקת הבנים האמריקאית הביץ' בויז, ששולבו לשירים מלודיים עם מבנים אדוקים.[1]
היסטוריה
הסגנון נמשך עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.[1] בהמשך לכך, החלו אמני נאו-פסיכדליה להשתמש בסוגה הזו בשיריהם וביצירותיהם, כנגזרת של מוזיקת הפופ הפסיכדלית.[1]
הערות שוליים
