פוקילותרמיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פּוֹיקִילוֹתֶרְמִיוּת היא התכונה המאפיינת אורגניזמים, שטמפרטורת גופם עוקבת באופן פסיבי אחר טמפרטורת הסביבה שלהם.

חרדון מתחמם על סלע. מכאן מקור הביטוי "להתחרדן"

מקור המילה פויקילותרמי מיוונית: פויקילוס (ποικίλος) - ססגוני, תרמוס (θερμός) - חום, כאמור אורגניזם בעל טמפרטורת גוף משתנה. פויקילותרמיות היא אחת הקטגוריות מתוך שלוש אשר בשפת היום יום מגדירות בעלי "דם קר", על אף שדמם של האורגניזמים ההטרותרמיים אינו תמיד קר. למשל בראטרורם[1] מצא כי טמפרטורת הגוף של איגואנת המדבר נעה בין 18 מעלות בזמן שנת החורף עד לשיא של 46.4 מעלות בזמן פעילות בשעות החמות, לפני שהיא נאלצת לתפוס מחסה מהשמש ולקרר עצמה. יצורים אקטותרמיים הם יצורים פויקילותרמיים שמווסתים את טמפרטורת גופם בעזרת אדפטציות התנהגותיות, כמו חשיפה לשמש (או צל), מים או אוויר; או פיזיולוגיות, כמו רעד - הפעלת שרירים או "התחרדנות" בשמש (פועל זה נגזר מהתנהגות החרדון ש"משתזף" בשמש לצורך העלאת חום גופו).

כמעט כל בעלי החיים פרט ליונקים ולעופות הם פוקילותרמיים. התכונה ההופכית לתכונת הפוקילותרמית היא ההומיאותרמיות - שמירה על טמפרטורת גוף קבועה.

הערות שוליים

  1. ^ Brattstrom 1964, Body Temperatures of Reptiles The American Midland Naturalist Vol. 73
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0