פוקרה (אינקה)
פוקרה (בספרדית: Pucará, מקצ'ואה, מילולית "מבצר") הוא אתר הגנתי בראש גבעה או ביצורים שנבנה על ידי התושבים הקדם-היספנים וההיסטוריים של אזור הרי האנדים המרכזי (מאקוודור למרכז צ'ילה וצפון-מערב ארגנטינה). בחלק מהמקרים, אתרים אלו פעלו כמקלטים מבוצרים זמניים בתקופות של סכסוך גובר, בעוד שאתרים אחרים מראים עדויות ליישוב קבע. צורת הפוקרה, שהופיעה כסוג אתרים עיקרי במהלך תקופת הביניים המאוחרת (בערך 1000–1430 לספירה), אומצה באזורים מסוימים על ידי צבא האינקה באזורי הגבול השנויים במחלוקת של אימפריית האינקה. הספרדים התייחסו גם למבצרי העפר של המפוצ'ה שנבנו במהלך מלחמת האראוקו במאות ה-16 וה-17 במונח זה.
כיום, המונח נמצא בדרך כלל בשמות מקומות באזור האנדים, למשל פוקרה דל סרו לה מוראיה (אנ') ופוקרה דה לה קומפניה (אנ') בצ'ילה ופוקה פוקרה (אנ') בפרו.
הפוקרה של האינקה
מצודות פוקרה של האינקה היו ממוקמות בעיקר ליד גבולות אימפריית האינקה. הריכוז הגדול ביותר נמצא בצפון אקוודור, מה שמעיד על כך שבני האינקה נתקלו בהתנגדות החריפה ביותר להתפשטותם שם, הנחה שאושרה על ידי הכרוניקנים הספרדים המוקדמים של תולדות האינקה. צפונית לקיטו, נתקלו בני האינקה בהתנגדות עזה מצד כמה משטרי צ'יף, שנקראו ביחד "פאיס קראנקי (אנ')". מתחם מבצר פמבמרקה (אנ') היה קבוצה של פוקרות שנבנו על ידי בני האינקה במהלך המלחמה נגד בני הקיימבה (אנ'). קבוצת פוקרות אחרות שנבנו סביב העיירה קראנקי הקלו על התבוסה הסופית של משטרי צ'יף והשתלבותם באימפריית האינקה. מלחמות אלו התרחשו ככל הנראה בין 1490 ל-1520. בפרו יש מאות ערים, חורבות ומיקומים עם השם פוקרה, אולם לא ידוע כמה מהאתרים הללו באמת נבנו או תוחזקו בתקופת אימפריית האינקה או אם היו מבצרים של ממש מלכתחילה, כיוון שהיה מקובל לקבוע כפוקרה כל מקום שנראה לכאורה כמבצר, למרות העובדה שייתכן שהוא מעולם לא שימש ככזה.
הטבלה הבאה היא ספירה משוערת של מיקום וכמות הפוקרות של האינקה המוכרות לארכאולוגים.
| מדינה | כמות הפוקרות של האינקה[1] |
|---|---|
| צפון אקדוור | 106 |
| דרום אקוודור | 27 |
| אזור קוסקו, פרו | 5 |
| פרו | לא ידוע |
| דרום-מזרח בוליביה | 14 |
| צפון-מערב ארגנטינה | 15 |
| צפון ומרכז צ'ילה | 17 |
| סך הכול | 184 |
הערות שוליים
- ^ Anderson, Amber M. "War and Conquest: Inca strategies and struggles in Northern Ecuador".
