פורום 13 הוועדים הגדולים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורום שלושה עשר הוועדים הגדולים היה התארגנות של ועדי עובדים שפעלה כדי להשפיע על מדיניות הממשלה בישראל. הפורום פעל בתחילת שנות ה-80 והיו חברים בו ראשי ועדים מהארגונים המשפיעים והמובילים במשק הישראלי.

רקע

אחרי המהפך בבחירות לכנסת התשיעית 1977 ועליית הליכוד לשלטון, יצאה לדרך מדיניות כלכלית חדשה של הממשלה. בניגוד לממשלות מפא"י והמערך שייצגו את הסוציאליזם והעלו על נס את הפועלים והעובדים השכירים, פעלה הממשלה החדשה להעביר את המשק הישראלי למשק תחרותי וחופשי. הכוח האופוזיציוני המשמעותי ביותר למדיניותה הכלכלית של הממשלה היה ההסתדרות. ראשיה היו אנשי הממסד הישן מהמפלגות הסוציאליסטיות ששלטו במדינה מאז הקמתה, והיא המשיכה לייצג את רוב השכירים בארץ. בתחילה ניסתה ההסתדרות להגיע להסכמים מוקדמים עם נציגי הממשלה, לפני קבלת החלטות מהותיות, אך במהרה נקלעו הממשלה וההסתדרות לעימותים על רקע מה שנראה להסתדרות כפגיעה בתנאי השכר של העובדים. בנובמבר 1979 הכריזה ההסתדרות על שביתה כללית על רקע מדיניותו של שר האוצר, שמחה ארליך. השביתה לא התקיימה בגלל התערבות בית הדין הארצי לעבודה.

הקמת הפורום

ביטול השביתה הביא לתסכולם של ועדי העובדים שהתכנסו לאספת מחאה המונית במדשאה מול בית הוועד הפועל בתל אביב. שם רקם אלי בן-מנחם, מהוועד של עובדי בתי המלאכה באל על התארגנות של הוועדים הגדולים במשק שייקחו חלק פעיל במאבק נגד הממשלה. במהרה הצטרפו אליו עוד 12 ראשי ועדים מהגדולים והמובילים במשק. חברי הפורום באותה העת היו:

אלי בן-מנחם יורם אוברקוביץ' שלמה אביטן יחזקאל שפר יעקב שפי פיטר מאליק נועם הרמתי אפרים מרקוביץ' שמואל יושע דוד כנפו מתי עיש שמואל ברקינשטט רפי להבי
עובדי בתי המלאכה של אל על חברת החשמל הימאים הדירוגיים דואר הנדסה התעשייה האווירית הטלוויזיה הישראלית טכנאי הרנטגן קציני הים שירותי התעופה מפעלי ים המלח נמל אשדוד נמל חיפה רשות שדות התעופה

חברי הוועדים קראו להתארגנות שלהם "פורום 13 הוועדים הגדולים" והחלו להתכנס אחת לכמה שבועות כדי לדון בנושאים הקשורים ליחסי העבודה במשק ולגבש רעיונות להתמודדות מול הממשלה. בתקשורת הישראלית דווחו בהרחבה על הפורום ועל הצהרות ראשיו, שכללו בין היתר איומי השבתה ואמירות נגד שר האוצר[1].

הפורום וההסתדרות

כמו רוב ועדי העובדים בארץ, גם חברי הפורום היו חלק מההסתדרות. התארגנותם לא התקבלה בעין יפה על ידי ההסתדרות שהודיעה כי אינה מכירה בהתארגנות. ראשי ההסתדרות ראו בכך חתירה נגד פעילותה, שהרי הם נבחרו ופעלו בשם כל העובדים והוועדים.[2]

למרות הצהרת חברי הפורום כי כוונתם לחזק את ההסתדרות ולהוסיף לה עוצמה, נקטו חבריו מהלכים עצמאיים בלי תיאום עם ההסתדרות. שלמה אביטן, מהדוברים הבולטים בפורום, אף אמר בריאיון עיתונאי כי "יש להם יותר ניסיון וידע במגע עם עובדים מאשר לזקנים בקומה החמישית (של בניין ההסתדרות )". ההתארגנות עוררה מחלוקת גם בקרב ועדי עובדים במשק. כמה מהם סירבו להשתתף בו, והבולט בהם היה שלום חבשוש יו"ר ועד עובדי התעשייה הצבאית, שייצג כ-14,000 עובדים ונמנה עם אחד הוועדים הגדולים ביותר בארץ. חבשוש ראה במהלכי הפורום עקיפת סמכות, ודחה שוב ושוב את פניות ראשיו להצטרף אליהם. הוא אמר שכל אחד מהם פוגע בציבור העובדים שבחר בו כדי לשרת אותם, לא את כלל הציבור בישראל. מאבק כלל העובדים נתון בידי ההסתדרות.[3]

פעילות הפורום נמשכה שנים אחדות ועוררה הד תקשורתי רב אך לא הניבה תוצאות מעשיות רבות, למעט הישגים של חברי הפורום לעובדים של הארגונים אותם ייצגו. בשלב מסוים ניסה שר האוצר יורם ארידור לפעול בשיטת הפרד ומשול, כשקיים הידברות ישירה מול חברי הפורום וניסה לעקוף את ההסתדרות. הפגישה עוררה מחלוקת בתוך הפורום וכמה מהם סירבו להשתתף בפגישה, שבסופו של דבר נכשלה.

לאחר כשלוש שנות פעילות אינטנסיבית הבינו גם ראשי הפורום שעליהם לשתף פעולה עם ההסתדרות וחדלו מפעילותם.

לקריאה נוספת

  • שלומי רוזנפלד, נציג הציבור: סיפור חייו של שלום חבשוש, הוצאה עצמית (משפחת חבשוש, ירושלים), 2015.
  • משה פרל, בעיניים פקוחות, כתר הוצאה לאור, 2003

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גבי קסלר, "אם תימשך השחיקה בשכר תהיה ישראל פולין שניה", מעריב, 12 בנובמבר 1980
  2. ^ ישראל קיסר: ההסתדרות אינה מכירה ב-13 הוועדים, דבר, 18 בנובמבר 1981
  3. ^ שלומי רוזנפלד, נציג הציבור - קורות חייו של שלום חבשוש, 2016, עמ' 106-110
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0