פורטל:מזון/ציטוט נבחר/11

סלי המזון הללו שבוקאס מביעה עמה. זיתים כפריים, שטעמם שנון כטעם איש מכורכם, חריף ובקי. לא למפונקים, לא. חריצי גבינות שריח עזים עודנו עומד בהן, וגבעולי קש יבש דבוקים על גבם. לסבא אמריליו היא מביאה תמיד כד מים ממעיין השילוח, שהם בעיניו המים הטובים ביותר בעולם, צינת מערה עומדת בהם. צרורות של חסה ערבית, צנומה וארוכה, אגודות של קוסברה וצנון, טנאי קש של תאנים שנפתחות בנגיעת פה, כמעט יותר מדי בשלות, על סף סיטוף, ותוכן כפה מתוק פתוח. כעכים שהיא עושה בעצמה ומביאה את הבצק לאפות בתנורו של האופה הערבי בכפר, לפחים שלו טעם מיוחד, היא אומרת. כעכים שחומים, שריריים, גבריים, זרועי שומשומין וזעתר שלעולם אין בהם די.

— עיר של ימים רבים, שולמית הראבן