פורטל:סוציולוגיה/מאמר נבחר/אוסף
1
 |
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. |
2
 טקס שריפת צלב על ידי הקבוצה האמריקאית הגזענית קו קלוקס קלאן. |
המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַוֵּג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף.
לרוב נעשית החלוקה על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים (גם אם מדובר באנשים ממוצא מעורב, כגון שחורים, לבנים, וצבעונים). יחד עם זאת, קיימות גם חלוקות אחרות לגזעים אנושיים המתבססות על עקרונות מגוונים, כגון על בסיס גאוגרפי (אירופיים, אפריקאים או אסיאתיים); שבטי (כגון צ'ירוקי או זולו); משפחות לשוניות (כגון סלביות, לטיניות, הודו-אירופיות או שמיות); מיעוטים (כגון יהודים או צוענים); מאפיינים ביולוגיים (כגון סוג דם או היקף הגולגולת); ומאפיינים גנטיים.
תאוריות מוקדמות על אודות החלוקה האנושית לגזעים התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים, כגון צבע עור. הן לא התבססו על מובחנות ביולוגית גנטית מעמיקה יותר. כך, למשל, אפריקאי ויליד אוסטרלי נחשבו על ידי בלומנבך כשייכים ל"גזע השחור" אף על פי שבמוצאם הם אינם קרובים יותר משאר האנשים. הגדרות מאוחרות יותר הצביעו על מאפיינים ביולוגיים תורשתיים, שאינם חיצוניים בהכרח, כמופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות יותר מאשר באחרות, כבסיס לחלוקה לגזעים.
3
|
|
מעגל העוני או מלכודת עוני הוא כינוי למצב בו אנשים עניים מתקשים להיחלץ מעוניים או לשפר באופן ניכר את מעמדם הכלכלי, בגלל חסמים כלכליים וחברתיים המונעים או מצמצמים את יכולתם לעשות זאת. מלכודת עוני מתייחסת למצב אישי או בין דורי ואפילו למצב של חברה או מדינה שלמה. מלכודת עוני היא דוגמה ללולאת משוב מחזקת בתהליכים חברתיים.
ההכנסה של אדם מעבודה ומהון תלויה במידה רבה בכסף העומד לרשותו. כסף זה יכול לשמש כאמצעי השקעה לקבלת רווחי הון (ריבית, דיבידנדים) או כאמצעי השקעה בקניית אמצעי ייצור (חנות, כלי עבודה, מכונות) או רכישת מיומנויות המאפשרות יכולת השתכרות יותר גבוהה מעבודה (רישיון נהיגה על משאית, תואר אקדמי, הכשרה מקצועית). בנוסף, לעיתים נדרש כסף כדי להתגונן מנזק דוגמת בעיה רפואית או תביעה משפטית, כדי להמשיך להתפרנס.
רוב כספם של עניים מופנה ברוב המקרים בעיקר לצריכה מיידית או תשלומי מסים, אגרות ומשכנתאות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,לדוגמה, עולה כי העשירונים הנמוכים לא חסכו כמעט כלל, לעומת חסכון בשיעור של כ-20 אחוז בעשירון העליון. בהיעדר חסכונות צונחים גם סיכוייו של עני לזכות בהלוואה או להשקיע את כספיו.
4
 תעודת זהות סרבית (דוגמה) |
אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית כלשהי, בדרך כלל במדינה. בניגוד לנתינות, שמשמעותה היא כפיפות לשלטון, האזרחות מניחה שותפות במערכת הפוליטית הכוללת מערכת מוגדרת של זכויות. למונח אזרחות מגוון של משמעויות בתחום המשפט ובתחומים של מדעי החברה.
מקובל במשפט הבינלאומי כי אזרחות היא מעמד הניתן לאדם פרטי, המגדיר את יחסיו כפרט עם מדינה כלשהי. על פי גישה זו, כל האזרחים של מדינה כלשהי שווים במעמדם כלפי אותה מדינה, ואין סוגים שונים של אזרחות. גישה זו מתבססת על המושג מדינת לאום, והיא התגבשה במהלך המאה ה-19 באירופה.
האזרחות כוללת חובות ואחריות של המדינה כלפי האדם האזרח, וזכויות וחובות של האזרח כלפי המדינה. לאור זאת, האזרחות נחשבת לאחת מזכויות האדם (כך בהצהרת האו"ם בנושא זכויות האדם ובנושא זכויות הילד). כיוון שמעבר בני אדם ממדינה למדינה מוסדר באמצעות הסכמים בין מדינות, חייב אדם להיות בעל אזרחות כדי לנוע בעולם.
5
האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, ונודע בשיח הציבורי בשם הלא מדויק חוק הרעלה. על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004.
החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989, כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החיג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמי המאמין.
"משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים מעמת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית. רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית. ערכים שהגיעו לביטויים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות.
6
מרקסיזם הנה תאוריה כלכלית-חברתית המבוססת על הגותו של הכלכלן, הפילוסוף והסוציולוג קרל מרקס, בשיתוף עם פרידריך אנגלס.
התורה המרקסיסטית רואה בתרבות האנושית הנצחה של ניצול ההמונים ושל אמצעי הייצור על ידי המעמדות השולטים בחברה. בין השאר משרתים האידאולוגיה, הדת והלאום את בעלי ההון השולטים על אמצעי הייצור.
- אידאולוגיה, לפי גישה המרקסיסטית, מסלפת או מייצגת בצורה שקרית את תנאי החיים האמיתיים של האדם. היא מסך כוזב של התנאים האמתיים בהם אנו נמצאים לטובת המעמד השליט. האינטלקטואל יוצר את האידאולוגיה – למען המעמד השליט ובשרותו, כלומר האידאות השולטות בכל זמן היו האידאות של המעמד השליט. האידאולוגיה מחסירה, מסלפת ומייפה את המציאות.
7
 |
הגזענות (ספר) הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות, מפרש את מהות קיומה ובוחן סוגיות הקשורות אליה.
ממי דן בסיפרו בגזענות, המבוססת על העדפת מאפיינים פיזיים מסוגים אחדים על פני אחרים, ואינו מוצא בכך היגיון. הוא מציין כי המין האנושי אמנם האדיר לעיתים קרובות את היופי והאתלטיות, אולם העדפה זו לא התבטאה בכישורים יצירתיים או מנהיגותיים כלשהם. מספר הספורטאים והדוגמנים בהנהגות הפוליטיות אינו משמעותי, ולמין האנושי קמו מנהיגים דגולים כדוגמת חניבעל שהיה שתום עין, או נפוליון שהיה נמוך קומה וללא ייחוס משפחתי, וכן אחרים, שעל יכולתם המנהיגותית אין עוררין. מעבר ליכולות המנהיגות, הרי שגם בתחומי האמנות היוצרת או המדע, אין למעשה קשר בין עליונות ביולוגית כלשהי, המתבטאת בחוסן, אתלטיות או מראה מרשים, לבין כישורים והצלחה.
לפי ממי, הגזענות אינה כרוכה בהיגיון ורציונליות. מקורה במערכת דיעות קדומות, המספקת מענה לאלה התומכים בה. ומכיוון שכך, הבנת הגזענות וההתמודדות עמה אינה יכולה לבוא מכיוון הטיעונים הלוגיים. ובמילותיו של ממי לקראת סוף הספר: "...מעבר לטירוף של הגזען, טענותיו חסרות ההיגיון והסתירות שמתגלות אצלו, יש לגזענות תפקיד. ככלל, היא מסמנת קווי מתאר ומכשירה שליטה..."
8
 יהודים בבליים עומדים לצד קבר הנביא יחזקאל בצ'יפיל שבעיראק, 1932 |
מזרחים הוא כינוי לעולים מארצות האסלאם וצאצאיהם, בחברה הישראלית. הכינוי "מזרחים" הוא חדש יחסית, ונוצר במדינת ישראל לאחר גלי העלייה של שנות ה-50. עד אז, נחלקו יהודי העולם לשתי קבוצות עיקריות - יהדות ספרד (בעיקר יהודי ארצות האסלאם) ויהדות אשכנז. חלוקה זו התבססה על שתי המסורות הדתיות העיקריות של יהודי העולם, והיא מקובלת גם כיום - חלוקה לאשכנזים, ולספרדים.
בדורות עברו הייתה יהדות ארצות האסלאם בעלת תרבות עשירה והיסטוריה מפוארת. ממנה יצאו אישים רבים ובהם הרמב"ם ורבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך. העלייה מארצות האסלאם לארץ ישראל התקיימה לאורך הדורות. מניעים דתיים וציוניים היו הסיבות העיקריות לעליית היהודים מארצות האסלאם לארץ ישראל דווקא, וזאת אף לפני שהוקמה התנועה הציונית.
9
 קשיש מחייך |
זִקנה הנה טווח הגילאים הסמוך לסיום מחזור החיים של האדם הממוצע. בני אדם בוגרים נקראים כיום "זקנים" או "קשישים" בהגיעם לאמצע שנות השישים לחייהם. בניגוד לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות האדם, הרי שהזקנה היא דבר אינדיבידואלי ודיפרנציאלי, השונה מהותית מאדם לאדם.
אריק אריקסון, הוגה תאוריית השלבים הפסיכו-חברתית, היה בין הראשונים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית שהתייחס לזקנה כאל שלב התפתחותי נוסף בחיי האדם. הוא מכנה את שלב זה בחיי האדם כשלב ה"שלמות לעומת ייאוש" ("Integrity vs. Despair").
לפי אריקסון, כאשר האדם מגיע לשלב זה, יכולה ראיית הרצף במעגל החיים להקנות לאדם קבלה עצמית וראייה של הצלחותיו והישגיו בתחושה של סיפוק. לפי אריקסון, בשלבי התפתחות קודמים בחייו של האדם הוא רוכש ביטחון ואמון בסיסי בזולת, חוויה של מסוגלות חברתית ואינטימיות זוגית. מעבר של שלבים אלה בהצלחה יסייע לו לפתח חוכמה ובינה על מנת לראות עצמו בפרספקטיבה הנכונה של שלמות משמעותית בסיכום חייו. בידי האדם קיימת היכולת לבחור כיצד יעבור את שלב התפתחות זה, והאם יראה את חייו כנקודת סיכום אופטימית וחיובית, על ההספקים, החוויות שעבר, והדברים שהותיר אחריו.
10
 |
יתומי האיידס הם ילדים ששכלו את אחד מהוריהם בשל מחלת האיידס. על פי הגדרת האו"ם מתייחס המונח יתום לכל ילד שגילו פחות מחמש-עשרה שנים, שאיבד הורה אחד או שניים. ילדים ששכלו את שני הוריהם לאיידס מכונים לעיתים "יתומים כפולים". על-פי הערכות, בשנת 2010 קרוב לרבע מכלל היתומים באוכלוסיית העולם צפויים להיות יתומי איידס, מי שיאבדו הורה אחד או שניים למחלה, ומספרם צפוי בשנה זו להגיע ל-25 מיליון. רובם המוחלט של יתומי האיידס נמצאים כיום במדינות אפריקה שמדרום למדבר סהרה. ההערכה כיום היא כי ברחבי העולם יש למעלה מ-15 מיליון ילדים מתחת לגיל 18 אשר הם יתומי איידס. מעל 12 מיליון מילדים אלו חיים במדינות אפריקה הדרומיות למדבר סהרה.
11
 |
יהודה שנהב (נולד ב-1952), סוציולוג ישראלי רבגוני, הפועל במסורת של הסוציולוגיה הביקורתית. תרם רבות להבנה הסוציולוגית של ביורוקרטיה, ניהול וקפיטליזם אמריקני. כמו כן הוסיף נדבך למחקר בנושא של ריבוד ואתניות בישראל.
בספרו "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות", ובספרים אחרים, מבקש שנהב להעמיד את הדיון ביהודים הערבים בקונטקסט של הדיון גם בפליטים הפלסטינים ובנרטיב הפלסטיני. בכך הוא מבקש להעמיד מראה מול מבנה הידע על החברה הישראלית המפריד באופן מלאכותי בין שתי הסוגיות הללו.
שנהב מסביר את אופן פעולתה של המכונה התרבותית אשר קיבעה את יהודי ארצות ערב כיהודים-ערבים, אך ללא תהליך של "טיהור" מערביותם. הספר מראה את אזור הגבול הרחב שבו מתבצעת אותה המרה. הספר מעמיק בחקר ביקורתי של היחסים בין הציונות ליהודים-ערבים, ומבקש להראות את הציונות כפרקטיקה אידאולוגית עם שלוש קטגוריות סימביוטיות הפועלות בו זמנית: לאומיות, דת ואתניות. כדי להכליל את היהודים-הערבים (מי שהפכו לאחר מכן ל"מזרחים") בתוך הקולקטיב הלאומי, היה עליהם לעבור "דה-ערביזציה", טיהור מערביותם. הדת, לטענת שנהב, הבחינה בין היהודים-הערבים לבין הערבים, ולכן שימשה כמסמן הלאומי אצל היהודים-הערבים. כך שכדי להיות שייך לשיח הציוני-לאומי, היה על היהודים-הערבים להיות יהודים דתיים.
12
 הפילוסוף ג'רמי בנת'ם, מראשוני התומכים ב"תועלתנות" |
תועלתנות היא תורה פילוסופית, הנוגעת לתחום האתיקה וקובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית. בכך מהווה התועלתנות תורה הבוחנת את המעשים על פי תוצאתם, ולא על פי חשיבותם הערכית. לכן רואה תורה זו את ה"טוב" או את ה"רוע המוסרי", במעשים מסוימים, באופן יחסי ובהקשר לתוצאתם.
על פי התועלתנות, התוצאה מצדיקה לעיתים את האמצעים. על פי התפיסה התועלתנית, כל מעשה נבחן באבן הבוחן הבודקת האם הוא "מביא את הטוב הרב ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים", אף כי בחינה מסוג זה כרוכה במספר בעיות מוסריות ואחרות. כך, למשל, אם פגיעה אנושה באדם אחד מביאה תועלת רבה לאחרים, הרי שכאבו נבלע, בחישוב הסופי, בעונג הנגרם לאנשים רבים יותר, ובכך מוצדקת הפגיעה בו.
העקרונות התועלתניים, שנוסחו לראשונה לכלל תורה אחידה על ידי ג'רמי בנת'ם בן המאה ה-19, זכו לתשומת לב ולפיתוח פילוסופי על ידי פילוסופים בולטים, אך גם לביקורת רבה מכיוונים שונים.
13
פייר בורדייה (בצרפתית: Pierre Bourdieu; 1 באוגוסט 1930 דנגן, צרפת - 23 בינואר 2002 פריז, צרפת), היה סוציולוג צרפתי, ודמות מרכזית בסוציולוגיה הצרפתית במחצית השנייה של המאה ה-20. בורדייה הפך לשחקן מרכזי בחיים האינטלקטואליים בצרפת לקראת סוף חייו, בשל פעילותו ומעורבותו הציבורית.
בורדייה עסק רבות בשאלת ההון לסוגיו: הון תרבותי – יכולת השליטה של האדם על המשאבים התרבותיים המשמעותיים לחברה; הון חברתי – הקשרים החברתיים; הון סימבולי - היוקרה החברתית והון כלכלי - רמת המשאבים החומריים העומדים לרשות האדם. לפי בורדייה, קיימת רמת שעתוק גבוהה בין הון כלכלי לתרבותי, חברתי וסימבולי.
במחקריו פיתח בורדייה את מושג ההביטוס, בו השתמש על מנת לנתח את הזיקה בין סטרוקטורות חברתיות לפעולתו של האדם הפרטי. בנוסף, פיתח את מושג השדה אותו ראה כזירה של כוח, שדה המגדיר עצמו בין היתר באמצעות מושאי-מאבק ואינטרסים ייחודיים לו.
14
יש להתאים דף זה למכלול. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "ניקוי המטמון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.
בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כצניעות/בעיה חמורה. הדף נמצא ברשימת המתנה לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנו עושים מאמצים גדולים לסנן את כל הערכים. לצערינו, לערך הזה עדיין לא הגענו. בהגיע תורו, הערך יעבור תיקון והתאמה מעמיקים ויפתח לקריאה.
אנחנו כאן בשבילך! כדי לקדם את הטיפול בערך, תוכל לגשת ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "ניקוי המטמון" מופיע "בקש טיפול". כדאי למלא את הסיווג המתאים, אם אין כזה, בחרו: שונות.