פורטל:תוכנה/מערכת הפעלה נבחרת/2

בתמונת מסך של דוס, מופעלת הפקודה Dir להצגה של רשימת ספריות וקבצים במיקום הנוכחי

DOS, קיצור של Disk Operating System, היא מערכת הפעלה למחשב אישי.

מערכת הפעלה זו מתבססת על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל במערכות הפעלה מודרניות למחשבים אישיים כמו Windows.

המגבלה הבולטת של מערכת ההפעלה DOS היא בכך שהיא מאפשרת בכל רגע נתון רק תהליך אחד, ואינה תומכת בהפעלת מספר תוכניות במקביל (ריבוי תהליכים). פתרון חלקי ומוגבל ביותר לבעיית ריבוי-המשימות היה שימוש בטכניקה הקרויה TSR. מגבלות נוספות, הנובעות מכך ש-DOS אינה יודעת לנצל תכונות של מעבדים מתקדמים יחסית (80386, 80486 ופנטיום), הן העדר תמיכה בזיכרון וירטואלי והעדר הגנה על מערכת ההפעלה מפני קריסה כאשר תהליך אחד במערכת קורס.

שורשיה של דוס הם במערכת הפעלה קודמת שנקראה CP/M שפותחה על ידי גארי קילדל ושווקה על ידי חברת Intergalactic Digital Research בבעלותו.
CP/M יועדה לאחד מראשוני המיקרו-מעבדים בעולם, אינטל 8080. כשחברת אינטל יצאה עם מעבד חדש יותר בשם 8086 בשנת 1978, התעכבה דיגיטל ריסרץ' בהוצאת גרסה של CP/M למעבד זה, וגרסאות שונות של מערכות "דמויות CP/M" עבור ה־8086 החלו להופיע בשוק.

אחת ממערכות אלו שנקראה 86DOS וזכתה לכינוי ("QDOS ("Quick and Dirty Operating System, פותחה בידי טים פטרסון. כשחברת IBM חתמה חוזה עם חברת מיקרוסופט לספק מערכת הפעלה עבור המחשב האישי IBM PC, מיקרוסופט קנתה מפטרסון את התכנה (ובנוסף שכרה אותו כמהנדס), וזו שמשה בסיס לגרסה הראשונה של DOS. הגרסאות הראשונות של דוס הוצאו על ידי חברת מיקרוסופט לפי חוזה בינה לבין חברת IBM. לפי חוזה זה, קיבלה מיקרוסופט בלעדיות באספקת מערכות הפעלה למחשבי IBM וקיבלה סכום קבוע עבור כל עותק של DOS שהופץ. יש הרואים בחוזה זה את הגורם העיקרי להתבססותה של חברת מיקרוסופט כחברת התכנה המובילה בעולם.

במרוצת השנים פיתחו חברות וארגונים שונים גרסאות משלהם למערכת ההפעלה DOS, ביניהם IBM, DR-DOS, ExDOS ועוד. גרסה בולטת נוספת של DOS היא FreeDOS שייחודה הוא בכך שהיא תכנה חופשית אשר עדיין מפותחת בימים אלה.

המהדורה העצמאית האחרונה של MS-DOS היא 6.22. מערכות ההפעלה Windows 95, 98 ו- ME מכילות בבסיסן גרסאות חדשות אך מוגבלות יותר של MS-DOS אשר מוגדרות גם כ-MS-DOS 7.

לערך המלא