פור-דה-בוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פור-דה-בוק
Port-de-Bouc
סמל פור-דה-בוק
סמל פור-דה-בוק
תצלום אווירי של נמל פור-דה-בוק
תצלום אווירי של נמל פור-דה-בוק
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל ארץ בוש-דו-רון
ראש העיר הגברת פטריסיה פרננדז פדיניאלי
העיר הגדולה מרסיי
שפה רשמית צרפתית
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 16,516 (2017)
 ‑ צפיפות 1441 נפש לקמ"ר (2017)
אזור זמן UTC +1
http://www.portdebouc.fr

פור-דה-בוקצרפתית: Port-de-Bouc) היא עיירת נמל קטנה בדרום צרפת השוכנת לחוף הים התיכון. מתגוררים בה 16.516 תושבים (נכון ל־1 ינואר 2017). היא שייכת למחוז בוש-דו-רון באזור פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. תושביה מכונים פור-דה-בוקים.

גאוגרפיה

מיקום

העיירה נמצאת בשפך תעלת המים קרונטה (צר') המחברת את הלוגנה/אגם אטנג דה בר (צר') למפרץ פוס (צר') שבים התיכון. כמו כן בפור-דה-בוק מסתיימת תעלת מים נוספת מהעיר ארל שבצפון, שנחפרה במקביל ולאורך נהר הרון.

ערים שכנות: עשרה ק"מ לכיוון מזרח העיר מארטיגוס(צר') ו-45 ק"מ לכיוון מזרח העיר מרסיי. מלבד מארטיגוס, העיירות הסמוכות לפור-דה-בוק הן פוס-סור-מר(צר') וסנט-מיטר-לה-רמפארט(צר').

מזג אוויר

הטבלה המובאת למטה מבטאת את הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים לתקופה שבין השנים 1971 ועד שנת 2000.

אקלים בפורט דה בוק - Port-de-Bouc
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 11 12.4 15.2 17.4 21.8 26 29.6 29.3 25.2 20 14.4 11.8 19.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 2.6 3.4 5.3 7.7 11.6 15.2 18.1 18.1 14.9 11 6.2 3.8 14.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 62 48 47 56 40 37 15 31 64 99 54 56 602.2
מקור: Météo France / Istres Station

היסטוריה

חומות הים המגינות על נמל פור-דה-בוק

ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שכבר בתקופות הפרהיסטוריות התקיים ציד באזור פור-דה-בוק של ימינו. במאות הראשונה ועד הרביעית לספירה נמל פור-דה-בוק היה קיים. קברים רבים השתמרו מימי הביניים הראשונים. בשנת 1834 הוקמה תעלת המים מארל לפור-דה-בוק. זה היה אירוע מרכזי בתולדות המקום. בשנת 1866 נפוליאון השלישי חילק את העיירות פוס-סור-מר ומארטיגוס והקים את העירה פור-דה-בוק. ב-2 בספטמבר 1866 נפגע המקום משיטפון כבד. במחצית השנייה של המאה ה-19 עלתה חשיבות של המקום והנמל שלו. כי בשנת 1899 התמקמה בפור-דה-בוק החברה להקמת אזורי תעשייה ומפעלים בפרובנס (צר') שהקימה במקום מספנה גדולה. עד שנת 1966 שבה המספנה פשטה רגל, נבנו בה כ-200 אניות. כעבור כמה שנים הגיעו לאזור שתי חברות לייצור כימיקלים שנקראו Saint-Gobain ו- Kuhlman. בשנת 1966 התגוררו בעיירה 14,000 תושבים מכל רחבי העולם. באותה שנה המספנות נסגרו כתוצאה מספר לבן שהוציאה ממשלת צרפת לצמצום בניית אניות בנמלים, דבר שהיה אסון לעיירה. 2000 משרות אבדו ביום אחד. עם זאת, 7,500 תושבים חדשים הגיעו לעיר בשנות השבעים של המאה העשרים, בזמן שהוקם אזור התעשייה הענק בפוס-סור-מר(צר'). אזור התעשייה לא ממש את הצפיות שתלו בו בגלל משברים ושביתות. משבר כלכלי זה הביא שוב להפחתת האוכלוסייה בפור-דה-בוק. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה היה רנה ריאובון(צר') ראש עיריית במשך שנים רבות בשנים 1944–1990.

מבצע אואזיס

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – אקסודוס (אוניית מעפילים), מבצע אואזיס

במסגרת מבצע אואזיס בו הבריטים גרשו את מעפילי האקסודוס 1947, חזרה למדינה ממנה יצאו. ביום ג' ה - 29 ביולי 1947 בשעה 04:00 הגיעו אניות הגירוש לפור-דה-בוק שבדרום צרפת[1]. הבריטים תכננו לכפות הורדה בכוח של המעפילים מהספינות בנמל, אך ממשלת צרפת התערבה ומנעה זאת. בניסיון לשכנע את המעפילים לרדת מרצון, הבריטים החמירו בכוונה את התנאים על אניות הגירוש אך המעפילים סירבו והודיעו שהם ירדו רק בארץ ישראל. במהלך עגינת אניות הגרוש מחוץ לנמל פור-דה-בוק שרר גל חום קיצוני בכל האגן המערבי של הים התיכון. במקביל, גם ממשלת צרפת ניסתה לפתות את המעפילים והציעה לספק להם מקלט בצרפת, שפירושו חופש, דיור ועבודה. האניות הבריטיות לא הורשו לעגון במים הטריטוריאליים של צרפת ללא הגבלת זמן. לכן ב-21 אוגוסט 1947 הבריטים הכריזו על אולטימטום שאם המעפילים לא ירדו עד השעה 18:00 של אותו יום, תפלגנה האניות לנמל המבורג, שבגרמניה. שהיה באזור הכיבוש הבריטי ושם יורידו את המעפילים בכוח.

בכל אותם ימים נמל פור-דה-בוק היה הומה בתושבי העיירה, אנשי הפלי"ם, הגדעונים וההגנה, אנשי המוסד לעליה ב', אנשי הג'ויינט והסוכנות היהודית. עיתונאים רבים מסוכנויות החדשות הגדולות והחשובות ביותר בעולם המערבי. רופאים ואחיות מהצלב האדום. אשר עסקו באספקת מזון טרי ובגדים למעפילים שעל האניות, טיפול בחולים. העלאת המורל של המעפילים וקריאה לא לרדת מהאניות. סיקור עיתונאי נרחב מהנמל ומהאניות עצמן שדיווח לעולם על ההפגנות, ושביתות הרעב של המעפילים. אחד הצילומים המיוחדים ששודרו לעולם היה ממהלך ההפגנה שלאחר מתן האולטימטום [2] לחזרה לגרמניה. בהפגנה זו המעפילים הניפו את דגלי הצי הבריטי שעליהם צוירו צלבי קרס גדולים. בתום האולטימטום, ביום שישי 22 באוגוסט 1947, הרימו האניות עוגן והפליגו לגרמניה דרך גיברלטר. מתוך 4515 המעפילים שהיו על אניות הגירוש ירדו בנמל פור-דה-בוק רק כ-160 מעפילים ברובם חולים, חולי נפש שנתבקשו לרדת מהאניות על ידי מנהיגי המעפילים ואנשי ההגנה שהתגנבו לאניות. אנשי המוסד לעליה ב' ביקשו גם שהמתנדבים האמריקאים שהפליגו על האקסודוס ירדו מאניות הגירוש על מנת שימשיכו להפליג על אניות מעפילים אחרות. בין המתנדבים שירדו בפור-דה-בוק היו סם שולמן שהמשיך להפליג על אניות המעפילים העצמאות וקיבוץ גלויות והכומר המתנדב ג'ון סטנלי גראוול.

שימור מורשת האקסודוס

ב־10-15 באוקטובר 2018, כ־71 שנים לאחר חניית מעפילי האקסודוס בנמל פור-דה-בוק, צוות שימור מורשת הגבורה של מעפילי האקסודוס ארגן סיור של מעפילי ה"אקסודוס" ובני משפחותיהם בנמלי דרום צרפת. בביקור בבניין עיריית פור-דה-בוק ראשת העיירה פטריסיה פרננדז פדיניאלי - (בצרפתית: Patricia Fernandez-Pédinielli) העניקה את מדליית העיירה לגליה וידבסקי אשכנזי שנולדה על אניית הגרוש אמפייר רייבל בזמן שעגנה בנמל העיירה באוגוסט 1947. בביקור, צוות שימור המורשת העניק את מדליית 70 שנה לאירועי האקסודוס לראשת העיירה ולמנהלת המרכז הקהילתי היהודי על שם אדמונד פלג - ( Centre Edmond Fleg (centre communautaire juif לשימור מורשת יהדות דרום צרפת לגברת מרטין יאנא - (בצרפתית: Martine Yana) .

תרבות ומורשת

  • אירועי חנוכת תעלת ארל-בוק, בשנת 1834.
  • פסטיבל סרדינס הוא פסטיבל קולינרי המתקיים כבר משנת 1986 בנמל העיירה. הוא מאורגן על ידי עמותת פרומומר Promomer מדי שנה החל מהשבת האחרונה בחודש יוני ועד יום ראשון האחרון בחודש אוגוסט. האירוע כל כך פופולרי שמאז הקמתו הוא הועתק לכמה ערים באזור תחת שמות שונים. אנשים מגיעים מכל רחבי צרפת כדי לטעום מפירות ים, מאכלי דגים ולהשתכר. בזמן שהמסעדות מציעות מאכלי דגים, ברחובות מופיעות להקות זמר במשך 5 ערבים בשבוע מיום א' עד ה'.
  • פסטיבל אגגלוס פסטיבל מוזיקה עכשווית שהתקיים בין השנים 2001–2011 על ידי עמותת "עם הראש" Avec la Tête. הפסטיבל הפסיק את פעילותו מרגע שהרשות המוניציפלית הפסיקה לממן אותו.
  • נמל פור-דה-בוק העתיק מהמאה ה-17
  • נמל הדייג
  • מוזיאון מורלס עם פסלים של הפסל ריימונד מורלה(צר') ( 2008-1926 )
  • העירייה תומכת בחפירות ארכאולוגיות בתחומה.
  • שמורת הטבע האזורית פוררה (צר').

קוויי תחבורה

בפור-דה-בוק עוברים 2 כבישים ראשיים N568, אשר מוביל לעיר ארל Arles בכיוון צפון מערב והכביש השני המחבר את המקום בכיוון ההפוך מזרחה הוא כביש A55 המגיע עד מרסיי .

פיתוח אוכלוסייה

שנה 1962 1968 1975 1982 1990 1999 2008 2016
תושבים 12,510 14,080 21,424 20.106 18,786 16,686 17.207 16,682

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה בצרפתית

  • Alexandre Dumas, Port-de-Bouc : Impressions de voyage/Le midi de la France. 1834.
  • Alexandre Dumas, Port-de-Bouc : Impressions de voyage/Le midi de la France. 1834.
  • Alfred Saurel, Histoire de Martigues et de Port-de-Bouc, Marseille, 1892.
  • L. Beteille, Histoire de Port-de-Bouc, Aix-en-Provence, 1926.
  • Charles Cretinon, Contribution à l'histoire de Port-de-Bouc, Marseille, 1969.
  • Roger Cornu, Du chantier naval à la ville : la mémoire ouvrière de Port-de-Bouc : étude, Aix-en-Provence, 1984.
  • Jean Domenichino, Des Bateaux et des hommes : Port-de-Bouc, Port-de-Bouc, 1987.
  • Jean Domenichino, Un Chantier, des ouvriers, une ville : Port-de-Bouc et la construction navale, 1900-1966 : analyse du rayonnement d'une entreprise et de son collectif ouvrier, Lille, 1988.
  • Pierre Roche, Port-de-Bouc : destination santé, Port-de-Bouc, 1988.
  • Jean Domenichino, Une Ville en chantiers : la construction navale à Port-de-Bouc, 1900-1966, Aix-en-Provence, 1989.
  • Jacques Marseille (dir.), Dictionnaire de la Provence et de la Côte d'Azur, Éd. Larousse, Paris, 2002. מסת"ב 2035751055
  • Charles Cretinon, Port-de-Bouc, Saint-Cyr-sur-Loire, 2002.
  • Jo Ros, Port-de-Bouc : Pentagone, mon quartier au cœur, Saint-Cyr-sur-Loire, 2003.
  • Charles Cretinon, Port-de-Bouc : des origines à nos jours, Aix-en-Provence, 2004.
  • Jo Ros, Port-de-Bouc : l'aventure de la salle Gagarine, Saint-Cyr-sur-Loire, 2004.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פור-דה-בוק בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקסודוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרופסור אביבה חלמיש, אקסודוס הסיפור האמיתי, תל אביב: עם עובד, 1990, עמ' 105-132
  2. ^ פרופסור אביבה חלמיש, אקסודוס הסיפור האמיתי, תל אביב: עם עובד, 1990, עמ' 128


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0