פטרוס דמיאנוס
| פטירה | 22 בפברואר 1072 |
|---|---|
פטרוס דמיאנוס (לטינית: Petrus Damianus, או Pietro Damiani; חי בשנים 1007–1072) היה איש כנסייה, קרדינל, "קדוש" קתולי ומורה של הכנסייה.
חייו
נולד ברוונה, ועסק בתחילה בהוראה. אף שעשה חיל בלימודיו, החליט בסביבות 1035 שאינו מסוגל לשאת עוד את אורח החיים החילוני והצטרף למנזר פונטה אבלנה (Fonte Avellana) ליד גוּבְּיוֹ. ב-1043 התמנה לאב המנזר. בתפקידו זה הנהיג משמעת חמורה, שעוררה בתחילה התנגדות בקרב המלומדים אך עד מהרה אומצה גם במנזר מונטה קאסינו הידוע.
פטרוס דמיאנוס נודע כמתנגד חריף לפילוסופיה. הוא טוען שאסור לנזירים ללמוד פילוסופיה ושלא ניתן להגיע לישועה באמצעותה. הוא נחשב לאבי הרעיון שעל הפילוסופיה לשמש כמשרתת הדת. לדעתו, התבונה חייבת להיות כפופה לגמרי לאמונה המדריכה אותה.
פטרוס דמיאנוס ראה בדאגה את השחיתות של הכנסייה בימיו. ב-1051 פרסם את ה-Liber Gomorrhianus, ביקורת חריפה ביותר על מידותיהם הרעות של הכמרים. כן נמנה עם תומכיו של הילדברנד (שנתמנה מאוחר יותר לאפיפיור בשם גרגוריוס השביעי), שביקש להנהיג רפורמות בכנסייה. ב-1057 מינה אותו סטפנוס העשירי חרף התנגדותו לקרדינל-בישוף של אוֹסְטִיָה.
ב-1059 שלח אותו האפיפיור ניקולאס השני למילאנו כדי להכריע בעימות בין ראשי הכנסייה המקומית, שבה היו נפוצים השוחד ונישואי הכמרים, לבין מתנגדיהם שביקשו להשיב את טוהר המידות על כנו. פטרוס דמיאנוס אחז בעמדה נחרצת כנגד השחיתות וכפה על ראשי הכנסייה את סמכותה של רומא. עוד בשירות הכנסייה עזר לאלכסנדר השני במאבקו נגד האנטי-אפיפיור קדלוסוס, ושכנע את היינריך הרביעי לא להתגרש מאשתו ברתה.
ב-1072 נשלח לרוונה כדי לפשר בין הכס ה"קדוש" ובין תושבי העיר, שנודו בשל תמיכתם בקדלוסוס. בדרכו חזרה משליחותו נפל למשכב ליד פָאֶנְצָה ומת כעבור שבוע. גופתו נמצאת כיום בקתדרלה של פאנצה. לאו ה-12 קבע את יום מותו (23 בפברואר) כיום קדוש לכנסייה, והוסיף אותו למניין מורי הכנסייה. ביצירות אמנות הוא מצויר כקרדינל, או כעולה לרגל הנושא בידו מגילה מאת האפיפיור.
קישורים חיצוניים
- פטרוס דמיאנוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פטרוס דמיאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
