פיוטר בלוייב
 | |
| מפקדי החזית הדרום-מערבית. בלוייב חמישי משמאל | |
| לידה |
21 ביוני 1857 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1923 (בגיל 65 בערך) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1876–1923 (כ־47 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-16 הדיוויזיה ה-17 מפקד הקורפוס ה-5 מפקד הארמייה המיוחדת מפקד הארמייה ה-11 מפקד החזית הדרום-מערבית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מלחמת העולם הראשונה | |
פיוטר סמיונוייביץ' בלוייב (ברוסית: Пётр Семёнович Балу́ев; 21 ביוני 1857 – 1923) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על כוחות גדולים במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
בלוייב נולד ב-21 ביוני 1857. הוא למד באקדמיה הצבאית ולדימיר בקייב, ולאחר מכין בבית הספר הצבאי פבלובסק (אנ'). הוא סיים את לימודיו ב-1876 הצטרף לחיל התותחנים של צבא האימפריה הרוסית והוצב במבצר באלכסנדרופול. בין 1877–1878 הוא השתתף במלחמה העות'מאנית-רוסית. הוא למד באקדמיית המטה הכללי ניקולליב וסיים אותה ב-1882, ולאחר מכן הוצב כקצין למטלות מיוחדות במחוז הצבאי הטרנס-כספי. ב-1883 הועבר למטה הקורפוס ה-4. ב-1885 החל ללמד בבית הספר לצוערים בנובוצ'רקסק. ב-1889 הוא הוצב במטה ארמיית הדון. ב-1892 הוא הועלה לדרגת פולקובניק. ב-1895 הועבר למטה ארמיית דונסקוי. ב-1900 מונה למפקד גדוד ברגימנט ה-124 של וורונז'. ב-1901 הועבר לפקד על הרגימנט ה-158. ב-1904 הועלה לדרגת גנרל-מיור והועבר לפקד על הבריגדה ה-2 בדיוויזיה ה-16. בהמשך השנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-6. ב-1910 הועלה לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הדיוויזיה ה-17.
מלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 נכללה הדיוויזיה של בלוייב במסגרת הקורפוס ה-14 אשר היה חלק מהארמייה הרביעית. הארמייה נכללה במסגרת החזית הדרום-מערבית, ופלשה לגליציה אשר הייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מספר מבצעים מוצלחים שלו בחזית, ב-30 באוגוסט הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-6 אשר היה חלק מהארמייה השנייה. הקורפוס שלו שחרר את מצודת אוסובייץ ובספטמבר הועבר אל הארמייה העשירית ובהמשך אל הארמייה הראשונה. ב-9 בנובמבר הוא נפצע ולפיכך הועבר למטה המחוז הצבאי מינסק. ב-6 בדצמבר הוא הוחזר לשירות פעיל כמפקד הקורפוס ה-5. בלוייב פיקד על הקורפוס בהצלחה במהלך מתקפת אגם נארוץ' וב-18 בספטמבר 1915 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. בפברואר 1916 הוא מונה למפקד הקבוצה השמאלית של הארמייה השנייה ופיקד עליה במהלך מתקפת ברוסילוב. ב-10 בנובמבר של אותה שנה הוא מונה למפקד הארמייה המיוחדת אשר הייתה חלק מהחזית הדרום-מערבית. ב-9 ביולי 1917 הוא מונה למפקד הארמייה ה-11. ב-18 ביולי של אותה שנה הוא מונה בשוגג למפקד החזית הדרום-מערבית, וכבר ב-31 ביולי הוחלף באנטון דניקין.[1]
בעקבות מהפכת נובמבר, הוא הושעה מתפקידו ונעצר בחזית על ידי הוועדה הצבאית המהפכנית. ב-1918 הוא שוחרר והתגייס לצבא האדום. ב-1919 הוא מונה למפקח על התקשורת הצבאית. ב-1920 הועבר לתפקידי הוראה. הוא נפטר במוסקבה ב-1923.
קישורים חיצוניים
- פיוטר בלוייב (ברוסית)
הערות שוליים
