פיליפו מריה ויסקונטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפו מריה ויסקונטי

פיליפו מריה ויסקונטיאיטלקית: Filippo Maria Visconti;‏ 23 בספטמבר 1392 - 13 באוגוסט 1447) היה דוכס מילאנו, האחרון בשושלת בית ויסקונטי.

תולדות חייו

אביו היה דוכס מילאנו ג'אן גלאצו (Gian Galeazzo), שם אמו היה קתרינה. כבר מילדות סבל מרככת קשה שמנעה ממנו ללכת ואף לעמוד במשך זמן ממושך. עם מות אביו ב-1402 היה למושל פאביה וב-1412, לאחר רצח אחיו הבכור, ג'ובאני מריה, היה לדוכס מילאנו, נאמן לאימפריה הרומית ה"קדושה".

ויסקונטי ביסס את עמדתו כמדינאי על ידי כך שהעסיק יועצים טובים ומצביאים טובים, בהם פרנצ'סקו ספורצה. בשנת 1423, עם מות שליט העיר פורלי, נטל ויסקונטי אפוטרופוסות על בנו הצעיר של השליט ויצא למלחמת ירושה ברומאניה במסגרתה נלחם עם פירנצה וונציה, שתמכה בה. ב-1425 התפשטה המערכה ללומברדיה. לאחר שאיבד את ברשה ואת החוף המזרחי של אגם גארדה לוונציה, נאלץ ויסקונטי לקבל את תנאי השלום שהוצעו על ידי האפיפיור מרטינוס החמישי. למרות השלום, הסכסוכים מול ונציה לא חדלו. ב-1431 הוביל ספורצה בהצלחה את צבא מילאנו בקרב נגד ונציה, בתמורה הציע לו ויסקונטי לשאת לאשה את בתו, ביאנקה מריה, שהייתה בת שש באותה עת, במטרה לחזק את קשריו של המצביא עם מילאנו. בין השנים 1433 עד 1435 הוביל ספורצה את צבא מילאנו נגד צבאו של האפיפיור אך לאחר שכבש את אנקונה, החליף צדדים וקיבל על עצמו להיות מושל העיר מטעם הכס ה"קדוש" עצמו. בשנים 1436 עד 1439 שירת גם את פירנצה וונציה. ב-1440 נכבשו אחוזותיו של ספורצה בממלכת נאפולי על ידי אלפונסו החמישי, מלך אראגון. כדי לקבל חזרה את אחוזותיו הסכים ספורצה להתפייס עם ויסקונטי וב-25 באוקטובר 1441 נשא לאשה את בת הדוכס ביאנקה מריה, בת ה-16. ספורצה היה בן 40 באותה עת.[1]

ויסקונטי נפטר ב-1447, ללא יורש זכר. את מקומו ירשה, לאחר קרבות רחוב, הרפובליקה האמברוזית קצרת הימים. ב-1450 עלה לכס דוכס מילאנו פרנצ'סקו ספורצה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0