פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברג
Philipp II. von Hanau-Münzenberg
Wappen Hanau.svg
לידה הנאו, רוזנות הנאו-מינצברג Hanau-Muenzenberg.svg
פטירה הנאו, רוזנות הנאו-מינצברג Hanau-Muenzenberg.svg
בת זוג יוליאנה משטולברג
שושלת בית הנאו
צאצאים ראו בהמשך
יורש העצר פיליפ השלישי, רוזן הנאו-מינצברג

פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברגגרמנית: Philipp II. von Hanau-Münzenberg‏; 17 באוגוסט 150128 במרץ 1529) היה רוזן הנאו מינצברג החל משנת 1512 עד מותו. הוא היה בנם של ריינהרד הרביעי וקתרינה משוורצבורג-בלנקבורג.

עוצרות

פיליפ השני היה רק בן 11 כאשר ירש את תואר הרוזנות, ולכך היה נצרך עוצר למשך שבע שנים עבורו ועבור אחיו הצעיר בלת'זאר, בהמלצת אמו הוקמה מועצת רוזנות שכללה תחילה אותה ואת דודו של פיליפ השני, יוהאן החמישי, רוזן נסאו-דילנבורג, אמו של פיליפ מתה בשנת 1514, ויוהאן החמישי בשנת 1516, אז מונה לתפקיד בהמלצת פיליפ עצמו, בנו של יוהאן, וילהלם הראשון, רוזן נסאו-דילנבורג למשך חמש שנים אז הוכרז בשנת 1521 פיליפ בן ה20 כמבוגר.

שלטון

תחילת הרפורמציה הייתה בתקופת שלטונו של פיליפ, אך כמעט לא השפיעה על המחוז, גם מלחמת האיכרים הגרמנית באותה עת נגעה באופן מועט בהנאו-מינצברג, כאשר המנזר הבנדיקטיני של שלושטרן העמיד עצמו תחת חסות פיליפ השני, עקב התקרבות איכרים מורדים לאזור, מנזר סנט וולפנג הסמוך להנאו נהרס במהלך אירועים אלו.

ב-1528, החלה בניית חומה חדשה סביב לעיר הנאו, אוכלוסיית העיר גדלה מעבר לחומה הישנה שמימי הביניים, והתושבים החלו לגור בסמיכות מקום לרחוב בית החולים של ימינו, והחומה החדשה תקיף את החלקים החדשים של העיר, היה זה יישומה הראשון של מערכת ההגנה החדשה שתכנן אלברכט דירר, ובנייתה ארכה כמעט 20 שנה, במקביל טירת העיר הנאו הורחבה ופרויקט זה ימשך עד 1560.

פוטנציאל לסכסוך בין פיליפ השני לאחיו הצעיר בשבע שנים בלת'זאר עמד באוויר זמן רב, האם לציית חוקי הבכורה ולהעניק לאח הצעיר משרה או תפקיד כל שהוא עד מותו, או לחלק את הרוזנות ביניהם עם הגיעו לבגרות, עם הגיע בלת'זאר לגיל 20 החליטה מועצת העוצרות כאפשרות הראשונה, ונכתבה אמנה לצורך כך, אך הרוזן פיליפ השני מת קודם חתימתו עליה, נוצרה מכך בעיה משפטית כאשר ניסה בלת'זאר ליטול את השלטון מידי בניו של פיליפ כיוון שויתורו על זכות השלטון היה כלול בטיוטה זו.

מוות

פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברג מת בחג הפסחא של 1529, בגיל 28, מותיר אחריו שלושה ילדים ואלמנה הרה, הלוויתו נערכה יום למחרת בכנסיית סנט מרי של הנאו, על מנת לחסוך צער לאלמנתו שילדה יום למחרת ההלוויה את בתם יוליאנה.

רוזני הנאו-מינצברג מתו בדרך כלל בגילאי 20–40, מותירים אחריהם קטינים כיורשים, מן הסתם הם סבלו ממחלה תורשתית לא ידועה, תשעה רוזנים עוקבים שמתו קודם גיל 40 אינו מסתבר כצירוף מקרים. הראשון שמת מוקדם היה ריינהרד השלישי, רוזן הנאו.

נישואים וצאצאים

ב-27 בינואר 1523 נישא פיליפ השני את יוליאנה משטולברג (15 בפברואר 1506 - 18 ביוני 1580), ונולדו להם חמישה ילדים.

  1. ריינהרד (10 באפריל 1524 - 12 באפריל 1525)
  2. קתרינה, (25 במרץ 1525 - 20 באוגוסט 1581) נישאה ליוהאן הרביעי, רוזן וייד-רונקל,
  3. פיליפ השלישי, (1526-1561)
  4. ריינהרד (1528–1554)
  5. יוליאנה (1529–1595).

לאחר מותו של פיליפ, נישאה יוליאנה אלמנתו לוילהלם הראשון, רוזן נסאו-דילנבורג וילדה עוד 12 ילדים.

אילן יוחסין

פיליפ הראשון, רוזן הנאו-מינצברג
 
 
 
אדריאנה מנסאו-דילנבורג
 
גינטר השלושים ושמונה משוורצבורג-בלנקבורג
 
 
 
קתרינה מקרוופורט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריינהרד הרביעי, רוזן הנאו-מינצברג
 
 
 
 
 
 
 
קתרינה משוורצבורג-בלנקבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברג


לקריאה נוספת

  • Reinhard Dietrich: Die Landes-Verfaßung in dem Hanauischen. Die Stellung der Herren und Grafen in Hanau-Münzenberg aufgrund der archivalischen Quellen, vol. 34 in the series Hanauer Geschichtsblätter, Hanauer Geschichtsverein, Hanau, 1996, מסת"ב 3-9801933-6-5
  • Rolf Glawischnig: Niederlande, Kalvinismus und Reichsgrafenstand 1559–1584. Nassau-Dillenburg unter Graf Johann VI., vol. 36 in Schriften des Hessischen Landesamtes für Geschichtliche Landeskunde Elwert, Marburg, 1973, מסת"ב 3-7708-0472-4
  • Eduard Jacobs: Juliana von Stolberg, Ahnfrau des Hauses Nassau-Oranien. Nach ihrem Leben und ihrer geschichtlichen Bedeutung quellenmäßig dargestellt, Hendel, Wernigerode, 1889
  • Eckhard Meise: Bernhard Hundeshagen – kein Denkmalschutz im Hanau des frühen 19. Jahrhunderts, in: Neues Magazin für hanauische Geschichte, 2006, ZDB-ID 535233-2, p. 3–61.
  • Reinhard Suchier: Genealogie des Hanauer Grafenhauses, in: Reinhard Suchier (ed.): Festschrift des Hanauer Geschichtsvereins zu seiner fünfzigjährigen Jubelfeier am 27. August 1894, Heydt, Hanau 1894, p. 7–23.
  • Karl Wolf: Die vormundschaftliche Regierung des Grafen Johann des älteren von Nassau-Dillenburg in der Grafschaft Hanau-Münzenberg, in: Neues Magazin für Hanauische Geschichte vol. 15, 1936, תבנית:ZDB, p. 81–94 and vol. 16, 1937, p. 1–14.
  • Ernst J. Zimmermann: Hanau Stadt und Land. Kulturgeschichte und Chronik einer fränkisch-wetterauischen Stadt und ehemaligen Grafschaft. Mit besonderer Berücksichtigung der älteren Zeit, 3rd extended edition, self-published, Hanau 1919, unaltered reprint: Peters, Hanau 1978, מסת"ב 3-87627-243-2
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0