פלאונזם
פְּלֶאוֹנָזֶם, פלאונאזם (מיוונית: πλεονασμός, פלאונזמוס, נגזר מ-πλέον, פלאון, שמשמעו "המון, יותר מדי"), הוא יתירות סמנטית, כלומר שימוש ביותר מילים או חלקי מילים מהדרוש לביטוי נהיר וחד-משמעי. חזרתיות כזו נחשבת מבחינה רטורית לטאוטולוגיה.
ישנם מספר סוגים של פלאונזמים, למשל פלאונזם תחבירי או מורפולוגי, המצביע על קיומם של מורפמות או צירופים[1] שאינם מעבירים מידע לשוני מחדש על יתר המשפט. דוגמה טובה לכך היא השלילה הכפולה בצרפתית, השייכות הכפולה באנגלית, והמושא הישיר הכפול ברומנית.
לרוב, בפי לא-בלשנים, המונח מתייחס לפלאונזם הסמנטי, שמהותו משימוש בשני פריטים לקסיקליים בעלי משמעויות חופפות או זהות, זה לצד זה. בחלק מהמקרים השימוש בפלאונזם סמנטי הוא לצורך הדגשה, למשל "תעלה למעלה", "סרטן ממאיר", או "מתנה חינם", ובאחרים הוא נובע משחיקה במשמעות של מילה או ביטוי בשפה, למשל "שוב פעם", "חוט תיל" או "לצרף ביחד".
לעיתים פלאונזמים סמנטיים נוצרים מחוסר הכרעה האם לתרגם שם מקום או לתעתקו משפת המקור, למשל "בניין האמפייר סטייט בילדינג", "הר מון בלאן", "מגדל בורג' חליפה", "מקדש ואט פהו" ואחרים. תופעה זו מתרחשת לעיתים קרובות גם עם מונחים בראשי תיבות, למשל "וירוס ה-HIV", "מחלת הסארס" או "תאגיד ה-BBC", אך במקרים אלה הכפילות מורגשת הרבה פחות מכיוון שראשי התיבות נוטים להפוך לשם פרטי שמתנתק מרכיביו המקוריים. לעיתים דוברים משתמשים בפלאונזם מסוג זה במודע ובכוונה הומוריסטית, למשל בביטויים כמו "רחוב המלך קינג ג'ורג'" או "ארצות הברית הברית".
הערות שוליים
- ^ כלומר רכיבי מילים או רכיבי משפטים, בהתאמה
