פלוטה ד'אמור
פלוטה ד'אמור (בעברית: חליל אהבה באיטלקית: flauto d'amore, בגרמנית: Liebesflöte) הוא חליל מיוחד במשפחת חלילי הקונצרטים המערביים, בעל צלילים A ♭ ,A או B ♭ והוא בינוני. בגודלו בין חליל הקונצרט המודרני C לחליל האלט ב-G. לפעמים הוא נחשב כחבר המצו-סופרן של משפחת החליל. ונקרא לפעמים גם חליל טנור. חליל ד'אמור נחשב כלי נגינה ממשפחת החלילים שתופס את מקומו של המצו-סופרן, אם כי לפעמים הוא מכונה "חליל הטנור". זהו כלי טרנספוזיציה, ב-A או B♭, לחתוך טון או שליש מינורי מתחת לחליל הרגיל; זהו גודל הביניים של חליל בין חליל הקונצרט הרוחבי הידוע ב-C לבין חליל האלט הנרחב יותר. דגמים מודרניים נבנים לעיתים רחוקות ובכל מקרה רק על פי בקשה מפורשת.
הוא ארוך ב-100-205 מ"מ (4–8 אינץ') מחליל הקונצרט ומנגן שני מז'ור, שליש מז'ור או שליש מז'ור מתחת לחליל C הסטנדרטי. מספר מכשירים אלו שרדו. מלבד אורכם, הם אינם שונים בשום צורה מחליל הקונצרט; קוטר הקדום והתכה זהים.
"כאשר זמר האופרה ג'וזפה ורדי הלחין את האופרה אאידה להופעה בקהיר מצרים בשנת 1871, הוא הגה את 'הריקוד המצרי ה"קדוש"' והגמר של המערכה הראשונה, כמנוגנת על ידי קבוצה של שלוש חלילים ď amour, ושלושה חלילים כאלה נבנו במיוחד במילאנו באיטליה. בביצועים של אופרה זו של ימינו, המוזיקה של הפלוטס אמאור מוקצית בדרך כלל לכלי נגינה אחרים.
