פלוטרכוס מאתונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פלוטרכוס מאתונהיוונית: Πλούταρχος ὁ Ἀθηναῖος; סביבות 350430 לספירה) היה פילוסוף ונאופלאטוניסט יווני שלימד באתונה בראשית המאה ה-5. הוא הקים שם מחדש את האקדמיה האפלטונית והפך למנהיגה.[1] הוא כתב פרשנויות על אריסטו ואפלטון, והדגיש את התורות שהיו להם במשותף.

חייו

פלוטרכוס היה בנו של נסטוריוס ואביהם של הייריוס (אנ') ואסקלפיגנייה, שהיו עמיתיו בבית הספר.[1] מקורו של הנאופלאטוניזם באתונה אינו ידוע,[1] אך בדרך כלל רואים את פלוטארכוס כאדם שהקים מחדש את האקדמיה של אפלטון במתכונתו הנאופלאטוניסטית. פלוטרכוס וחסידיו ("השושלת האפלטונית") טענו שהם תלמידיו של יאמבליכוס, ודרכו, גם של פורפיריוס ופלוטינוס.[1] בין תלמידיו היו סיריאנוס, שהחליף אותו כראש בית הספר, ופרוקלוס.

פילוסופיה

העיקרון העיקרי של פלוטרכוס היה שלימוד אריסטו חייב להקדים את לימוד אפלטון,[1] וכמו הפלטאוניסטים האמצעיים (אנ'), האמין בהמשכיות בין שני הסופרים. במטרה זו הוא כתב פרשנות לספרו של אריסטו "על הנשמה" (De Anima), שהייתה התרומה החשובה ביותר לספרות האריסטוטלית מאז תקופתו של אלכסנדר מאפרודיסיאס;[1] ופרשנות ל"טימאיוס" של אפלטון. כדוגמתו עשו גם סיריאנוס ואחרים מבית הספר. הרוח הביקורתית הגיעה לשיאה הגדול ביותר בפרוקלוס, המפרש המוכשר ביותר של תקופה מאוחרת זו של סינקרטיזם.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0