פנטימנטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנטימנטו (באיטלקית: Pentimento, ברבים: Pentimentiề, מן הפועל pentirsi – להתחרט) הוא מונח מתחום האמנות המתאר שינוי או תיקון שמבצע אמן במהלך תהליך הציור. מדובר לרוב בפרטים שנעשו בשכבה מוקדמת ונעלמו תחת שכבה חדשה של צבע. עם הזמן צבעי השמן נוטים להיעשות שקופים יותר, ולעיתים מתגלים דרכם פרטים שנזנחו: תנוחות אחרות של איברי גוף, פרטי לבוש שנמחקו או אובייקטים שהוזזו. במקרים מסוימים ניתן להבחין בכך בעין בלתי מזוינת, ואילו במקרים אחרים הדבר מתגלה רק באמצעים טכנולוגיים כמו צילום רנטגן או אינפרה-אדום.

בציור המרמים במשחק הקלפים של קאראווג'ו מתגלה הפנטימנטו גם בפרטי הדאבלט – הז'קט הצמוד שלבש הנוכל הצעיר. בצילום אינפרה־אדום נחשפו שינויים במיקום הפסים שעל הבגד: בתחילה צייר אותם האמן באופן מסוים, ולאחר מכן שינה את מיקומם ותיקן את הדוגמה. שינוי זה מדגים כיצד חזר קאראווג'ו מבחירה קודמת כדי לדייק את הקומפוזיציה ואת מראה הדמות. הדאבלט מהווה אפוא דוגמה מוחשית לאופן שבו הפנטימנטו חושף את תהליך העבודה הפנימי של האמן ואת חיפושו אחר התוצאה הסופית.[1]

המונח נושא עמו משמעות של חרטה ותיקון, והוא קשור בשיח דתי־מוסרי שבו החרטה נתפסת כפעולה פעילה של תיקון עצמי. בהקשר האמנותי מציין הפנטימנטו את ההתלבטות והחיפוש של האמן בעת היצירה, לא כעדות לטעות אלא כשלב בתהליך היצירתי.

המעבר לצבעי שמן במאה ה־15 תרם להתפתחות הפנטימנטו, שכן השמן אפשר לציירים להשהות את תהליך העבודה, לשנות ולחזור בהם גם לאחר שלב מתקדם בציור. בכך נבדל מדיום השמן מטכניקות מוקדמות יותר כגון פרסקו או טמפרה, שבהן כל שינוי חייב הסרה מלאה של שכבת הציור או התחלה מחדש.

הפנטימנטו משמש כיום ככלי למחקר אמנותי והיסטורי, ומאפשר הצצה נדירה אל שלבי העבודה הסמויים של האמן. הוא נתפס לא רק כפעולה טכנית אלא גם כעדות לתהליך מחשבתי ולמערכת היחסים המורכבת שבין היוצר ליצירתו.

ביבליוגרפיה

ראובן זהבי, "אופסס ופנטימנטו, על מהלכי חרטה בתהליך עבודה", בתוך: מצבי יצירה: צורפות ואופנה, אפריל 2010.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטימנטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פנטימנטו41660065Q2069454