פסיכולוגיה פוליטית
פסיכולוגיה פוליטית היא תחום מחקר רב תחומי המנסה להבין את הפוליטיקה, הפוליטיקאים ואת ההתנהגות הפוליטית מזווית פסיכולוגית. הנחת המוצא היא שהקשר בין פוליטיקה לפסיכולוגיה הוא דו כיווני; הפסיכולוגיה משמשת כעדשה להבנת הפוליטיקה והפוליטיקה משמשת כעדשה להבנת הפסיכולוגיה. כתחום אינטרדיסציפלינרי, פסיכולוגיה פוליטית חולשת על מגוון רחב של תחומים אחרים, כמו אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, יחסים בינלאומיים, כלכלה, פילוסופיה, תקשורת, עיתונות והיסטוריה.
היסטוריה
הפסיכולוגיה הפוליטית שואפת להבין את האינטראקציות בין יחידים והקשרים ביניהם המושפעים מאמונות, מניעים, תפיסות, קוגניציה, אסטרטגיות למידה וחיברות. תיאוריות וגישות פסיכולוגיות פוליטיות יושמו בהקשרים רבים, כגון תפקיד המנהיגות; קביעת מדיניות פנים וחוץ; התנהגות בסכסוכים אתניים, מלחמה ורצח עם; דינמיקה קבוצתית וקונפליקט; התנהגות גזענית; הצבעה ועמדות פוליטיות, הצבעה ותפקיד התקשורת, לאומיות וקיצוניות פוליטית. פסיכולוגים פוליטיים חוקרים את היסודות, הדינמיקה והתוצאות של התנהגות פוליטית תוך שימוש בהסברים קוגניטיביים וסוציולוגיים.
אישיות ופוליטיקה
חקר האישיות בפסיכולוגיה פוליטית מתמקד בהשפעות של "אישיות מנהיגותית" (leadership personality) על קבלת החלטות, ובהשלכות של "אישיות המונית" (mass personality) על גבולותיה של המנהיגות הפוליטית. גישות אישיויות מרכזיות בפסיכולוגיה פוליטית הן שלל תאוריות פסיכואנליטיות, תאוריות מבוססות-תכונות ותאוריות מבוססות-מניע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השפעתן של חרדות המצב הביטחוני על עמדות פוליטיות, באתר jokopost
- עירן הלפרין, הרגשות הדומיננטיים בחברה הישראלית כיום הם ייאוש ואפאתיות, באתר הארץ
