פסנוע
פסנוע היה אמצעי התקשורת האלקטרוני הדיגיטלי המוקדם ביותר, באמצעותו הועברו מחירי ניירות ערך על גבי קווי טלגרף.
פסנוע כלל סרט נייר שהורץ דרך מכונה, אשר הדפיסה עליו ראשי תיבות של שמות חברות בסמלים אלפביתיים, שלאחריהם מספרים המייצגים מידע לגבי מחירי עסקאות בניירות ערך ושערי המסחר. מערכות פסנוע היו הישום הראשון של מערכות להעברת טקסט על גבי תיילים אל התקן הדפסה.
הפסנוע הומצא ב-1867 על ידי אדוארד א. קלאהן, עובד של חברת הטלגרף האמריקאית[1]. מכונות הפסנוע היו בשימוש בין 1870 ל-1970. הן הפכו למיושנות החל משנות ה-60, כאשר גבר השימוש בטלוויזיה ובמחשבים להעברת מידע כלכלי. לעומת זאת, הפסנוע כמושג ממשיך להתקיים ומתאר כיום רצועות אלקטרוניות נגללות המוצגות על קירות מוסדות ברוקרים ובתוכניות טלוויזיה, שם פסנועים משמשים הן להצגת מידע כלכלי והן להצגת מבזקים.
באנגלית נקרא הפסנוע ticker tape - רצועה מתקתקת, על שם הרעש שהשמיעה המכונה בעת ההדפסה.
היסטוריה
למכונות הפסנוע קדמה המצאת הטלגרף המדפיס, על ידי דייוויד א. יוז ב-1856[2]. אדוארד א. קלאהן המציא את מערכת הפסנוע הראשונה למסחר בניירות ערך ב-1863 והציג אותה ב-1867 בניו יורק[3][4]. מערכת זו הייתה האמצעי המכני הראשון למסירת ציטוטים פיננסיים למרחק רב על גבי תיילי טלגרף. בתחילת דרכו עשה הפסנוע שימוש בסימני קוד מורס להעברת המסרים. קודם לכן המסרים הועברו ידנית על ידי שליחים, בכתב או בעל פה. כיוון שציטוט פיננסי הינו רלוונטי לזמן קצר בלבד לרוב הם לא נשלחו למרחק רב, ובמקומם נשלחו סיכומים יומיים בלבד. הגברת המהירות הודות לפסנוע איפשרה מכירות מהירות ומדויקות יותר. כיוון שהפסנוע פעל ללא הפסקה, ניתן היה לעדכן באופן מיידי יותר כל שינוי במחירי הניירות ולפיכך עלתה רגישותו של המסחר לזמן. כך לראשונה החל מסחר קרוב לזמן אמת.
עד שנות ה-80 של המאה ה-19 הותקנו קרוב לאלף מכונות פסנוע במשרדי בנקים וברוקרים בניו יורק. אחת ממכונות הפסנוע האפקטיביות הראשונות, פותחה על ידי תומאס אדיסון ב-1869. בין 1869–1873 אדיסון פיתח מספר שכלולים למכונת הפסנוע, שהפכה להיות המכונה הסטנדרטית בתעשייה זו[5].
הטלגרף המדפיס של יוז. פעל בטווח של 300–400 ק"מ
הפסנוע של תומאס אדיסון
טכנולוגיה
מכונות הפסנוע בבניינים בהן הותקנו, היו מחוברות אל קווי טלגרף. בצידו הנגדי של קו הטלגרף הייתה מכונת כתיבה מיוחדת, שתוכננה להפעלה באמצעות כבלי טלגרף. הטקסט שהוקלד עליה העביר פולסים חשמליים בקו הטלגרף, אשר הועברו אל הפסנוע, שם הסתובב גלגל אותיות אל התו הנכון והדפיסו על סרט נייר. גלגל אותיות טיפוסי בן 32 תווים נאלץ לנוע בממוצע 15 צעדים עד שנעצר באות הנכונה, כך שמהירות ההדפסה הייתה איטית מאד - כתו לשנייה. ב-1883 מקלדת הצד השולח דמתה למקלדת פסנתר, מקשים שחורים יצגו אותיות ומקשים לבנים - מספרים ושברים, זאת במקביל לשני גלגלי תווים במדפסת הפסנוע[5].
שימושים נוספים
במנהטן תחתית נהגו לחתוך את סרטי הנייר של הפסנוע ולהשתמש בהם כקונפטי במצעדים, שכונו בשל כך ticker-tape parade ("מצעדי פסנוע"). שם זה נותר בשימוש גם כיום, כאשר פירורי הקונפטי אינם עשויים נייר פסנוע[6].
קישורים חיצוניים
- פסנוע, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- פסנוע, במלקסיקון לכלכלה של ynet
- פסנוע, באתר "מילה יומית"
- ציור של משרד עם מכונות פסנוע, 1883, באתר early office museum
הערות שוליים
- ^ ?What is a ticker tape בתוך Technical Analysis: The Complete Resource for Financial Market Technicians, מאת Charles D. Kirkpatrick,Julie R. Dahlquist
- ^ David E Hughes, U.S. Patent 14,917 טלגרף עם מקלדת אלפביתית ומדפסת, 20 במאי 1856
- ^ The stock ticker history, באתר stock ticker company
- ^ Edward Augustin Calahan, באתר Invent
- ^ 5.0 5.1 Tickers, באתר early office museum
- ^ Glenn's second ticker tape parade, באתר BBC