פקודת התעבורה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 1937 |
| גוף מחוקק | ממשלת המנדט |
| משרד ממונה | משרד התחבורה והבטיחות בדרכים |
| נוסח מלא | החוק המלא |
פקודת התעבורה היא החוק המסדיר את כללי התעבורה בישראל. המילה "פקודה" בשם החוק משקפת את מקורו – הפקודה נחקקה על ידי שלטון המנדט הבריטי, ומאז עברה שינויים רבים. הפקודה עוסקת בעיקר בנושאי רישוי ושפיטה, ואילו כללי ההתנהגות בדרכים מוסדרים בתקנות התעבורה שהותקנו מכוח פקודה זו.
היסטוריה
פקודת המשטרה נחקקה ב-31 בדצמבר 1933, בשם "פקודת ההובלה בדרכים", על ידי שלטון המנדט הבריטי.[1] בדומה למרבית החקיקה המנדטורית, גם פקודה זו הוכנסה לספר החוקים הישראלי סמוך להקמת המדינה, במסגרת פקודת סדרי השלטון והמשפט - דבר החקיקה הראשון של מועצת המדינה הזמנית. בנובמבר 1948 שונה של הפקודה ל"פקודת התעבורה".[2]
ב-1 באוגוסט 1961 פורסם נוסח חדש לפקודה.[3] מאז ועד לאוגוסט 2023 תוקנה הפקודה 131 פעמים.
תיקונים עיקריים:
- תיקון מס' 64 הוסיף לפקודה את סימן ג'1 לפרק השני, העוסק ברישיון להפעלת מונית בקו שירות.[4]
- תיקון מס' 69 הוסיף לפקודה את סעיף 65ב, הקובע חובת החזקה של אפוד זוהר ושימוש בו.[5]
- תיקון מס' 72 הסדיר מחדש את אופן הבדיקה של נהיגה בשכרות, לאחר פסק דין שחייב זאת.[6]
- תיקון מס' 113 הוסיף לפקודה את סעיף 27א1, המסמיך רשויות מקומיות לבצע באמצעות מצלמות פעולות אכיפה שעניינן עבירות תעבורה.[7]
- תיקון מס' 130 בא לתת מענה להתפתחות הטכנולוגית של רכב אוטונומי, ובמסגרתו נוספו לפקודה סעיפים המסדירים תפעול של רכב אוטונומי.[8]
הוראות הפקודה
פקודת התעבורה מורכבת מ-11 פרקים.
כמקובל בחוקים רבים, הפרק הראשון עוסק בהגדרת המושגים הרבים המופיעים בהמשך הפקודה.
פרק שני עוסק ברישוי ורישום בתחום הרכב: רישיון רכב ורישום רכב, רישיון נהיגה (כולל הגבלות על נהג חדש), רישיון להפעלת מונית, רישיון להוראת נהיגה, רישיון למיתקן תחבורתי (מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית) והפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג.
פרק שלישי עוסק בפטורים שונים מהחובות שנמנו בפרק השני, כגון פטור מאגרות רישום ומאגרות רישיון רכב ופטור מאגרת רישיון נהיגה.
פרק רביעי עוסק בכללי השפיטה בבתי המשפט לתעבורה. הפרק מסמיך את בתי המשפט לתעבורה לדון בעבירות הבאות:
- (1) עבירות תעבורה, שהן עבירות לפי פקודה זו והתקנות שהותקנו מכוחה;
- (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו־46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;
- (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח–1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
- (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד–1964;
- (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ"א–1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;
- (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
- (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997;
- (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו–2005;
- (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;
- (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016.
הפרק מסמיך רשויות מקומיות לבצע באמצעות מצלמות פעולות אכיפה שעניינן עבירות תעבורה.
פרק חמישי עוסק בסמכות שוטר לעצור נהג על עבירות תנועה מסוימות, ולהטיל קנס על עבירות אחרות.
פרק שישי עוסק בסמכותם של בית המשפט ושל קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה של אדם (כולל קביעת פסילת מינימום לעבירות מסוימות) ולאסור שימוש ברכב מחמת עבירות שנעשו בו.
פרק שישי־1 עוסק בחובתו של הנוסע באוטובוס בקו שירות לשלם בעד נסיעתו.
פרק שישי2 עוסק באכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים שמונו על ידי שר התחבורה.
פרק שביעי מפרט עבירות לפי פקודה זו ועונשיהן.
פרק שמיני מסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בנושאי הפקודה, ומסמיך את הרשויות המקומיות להתקין חוקי עזר להסדרת תנועה וחניה בתחומיהן.
תקנות
מכוח הפקודה הותקנו תקנות רבות:
- תקנות התעבורה - התקנות העיקריות מכוח הפקודה
- תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), תשכ"א–1961
- תקנות התעבורה (פיקוח על מירוצי מכוניות), תשל"א–1970
- תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל"ד-1974
- תקנות התעבורה (פטור רכב לשעת חירום מאגרות רישיון רכב), תשל"ט-1979
- תקנות התעבורה (שינויים בתעריף של קווי השירות), תשמ"ד-1984
- תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט), תשס"ז-2007
- תקנות התעבורה (פטור מחובת רישום ורישוי וחובת רישיון נהיגה לאופניים עם מיתקן עזר), תשמ"ז-1986
- תקנות התעבורה (פטור מרישום ורישוי של גרורים למגורים מסוג מסוים), תשנ"א-1990
- תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ"ז–1997
- תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), תשנ"ט-1999
- תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד), התש"ס–2000
- תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב - מגרשי אחסנה), תשס"ו-2006
- תקנות התעבורה (פטור מהחזקה ומשימוש באפוד זוהר), תשס"ז-2007
- תקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות אוכפת לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ז–2016
- תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית), התשפ"ב–2022
לקריאה נוספת
- יצחק שורץ, אוגדן לדיני תעבורה, אלון הוצאה לאור, 2022
- אילון אורון, תעבורה - עיקרי הלכות, פרלשטיין-גינוסר, 2023
- אריה ליכט, מורד מפרע, עבירות תעבורה - הלכה ומעשה, אוצר המשפט, 2017
קישורים חיצוניים
פקודת התעבורה [נוסח חדש], בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של פקודת התעבורה [נוסח חדש], במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ פקודת ההובלה בדרכים, חוקי ארץ ישראל ב׳ פרק קכ"ח, עמ׳ 1271
- ^ פקודת התעבורה (תיקון), ע"ר 33, תוספת א' מ-19 בנובמבר 1948
- ^ פקודת התעבורה, דיני מדינת ישראל 7 מ-1 באוגוסט 1961
- ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005, ס"ח 1999 מ-12 באפריל 2005
- ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69), התשס"ה-2005, ס"ח 2019 מ-8 באוגוסט 2005
- ^ שלבי החקיקה של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72), התשס"ו-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113), התשע"ה-2015, ס"ח 2499 מ-5 באוגוסט 2015
- ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 130), התשפ"ב–2022, ס"ח 2967 מ-15 במרץ 2022
