עובד סוציאלי בשירות הזקן
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מרבית התוכן של הערך היא העתקה מספר החוקים. אין בכך צורך. במקום זה, יש לכתוב על עבודה סוציאלית עם קשישים, במה מתאפיינת, מה הצרכים של קשישים בשירותי הרווחה, מה המענים, מה הקושי במענים, לתת דוגמאות, וכו'. ישנה חשיבות לערך, אך יש לכתוב אותו מחדש.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מרבית התוכן של הערך היא העתקה מספר החוקים. אין בכך צורך. במקום זה, יש לכתוב על עבודה סוציאלית עם קשישים, במה מתאפיינת, מה הצרכים של קשישים בשירותי הרווחה, מה המענים, מה הקושי במענים, לתת דוגמאות, וכו'. ישנה חשיבות לערך, אך יש לכתוב אותו מחדש. |
עובד סוציאלי בשירות הזקן, או עו"ס קשישים, הוא אחד התפקידים הייחודיים במחלקות לשירותים חברתיים. את התפקיד ממלא עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת בנושא, ומטפל באוכלוסיית הפונם למחלקת הרווחה שהם קשישים. למרות הנזקקות הרבה, בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 נמצא כי רוב הרשויות המקומיות אינן נוקטות פעולות יזומות לאיתור קשישים נזקקים, ואינן מספקות את שירותי הרווחה לקשישים במדינתישראל במידה הראויה.[1]
חלק מהעובדים הסוציאליים בשירות הזקן הם עובדים סוציאליים לפי חוק.
סוגי עובדים סוציאליים לפי חוק, העוסקים באוכלוסיית הקשישים
עובד סוציאלי מכוח חוק ההגנה על חוסים תשכ"ו-1966
עובד סוציאלי זה רשאי לצורך מילוי תפקידו להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא חוסה – נכה, לקוי בשכלו או זקן שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו – לחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לחוסה ולחייב את הנחקר לענות תשובות כנות ומלאות, אלא אם מתן התשובה תגולל עליו אשמה פלילית. עובד סוציאלי לפי חוק ההגנה על חוסים אינו פועל רק לצורך קבלת הוראות בית המשפט על פי חוק זה. בסמכותו אף להגיש בקשה לצו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה (התשנ"א-1991) ולדווח ולטפל בהתעללות בחסר ישע, על פי תיקון 26 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
עובד סוציאלי מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962
מי שנתמנה כעובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים יכול לשמש (לאחר הכשרה ומינוי מתאימים) גם כעובד סוציאלי לאפוטרופסות על זקנים. החוק נועד לסייע לזקנים המתקשים לטפל בענייניהם האישיים, הסיעודיים והכספיים. במצבים אלו ניתן לשקול מינוי אפוטרופוס שינהל את הטיפול בתחומים אלה. למטרה זו ניתן למנות יחיד, תאגיד או את האפוטרופוס הכללי. מינוי אפוטרופוס מהווה מהלך משמעותי בטיפולו של עובד סוציאלי לזקן שנתמנה כפקיד סעד לסדרי דין, ותפקידו מחייב לימוד לעומק של מצבו של הזקן ומשפחתו, אפיוני הבעיה, כתיבת תסקיר לבית המשפט והמלצה בעניין מינוי אפוטרופוס.
אפיוני עבודתו של עובד סוציאלי בשירות הזקן
העבודה השוטפת מאופיינת בבניית קשר עם הפונה וברכישת אמונו, זאת באמצעות שיחות טיפוליות ושיטות מקצועיות שונות. שיתוף הפעולה עם הזקן מאפשרת תיווך בינו ובין שירותים קהילתיים ואחרים לצורך מענה על צרכיו. יחד עם זאת, כעובד סוציאלי, קיימת גם תפיסה של מתן עזרה בכפייה תוך קבלת אחריות להחלטה על הפעלת סמכות וכפיית טיפול בניגוד לעמדת הזקן או משפחתו. בבית המשפט העובד הסוציאלי הוא איש המקצוע העומד לרשות השופט, ובאפשרותו לספק מידע חשוב ומכריע בבית המשפט ובהליך המשפטי. בהתאם לחוק ההגנה על חוסים ולכללי האתיקה של העובדים הסוציאליים, עובד סוציאלי שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה, אלא במידת צורך לביצוע חוק זה או חוק אחר.
הכשרת עובדים סוציאליים לפי חוק, ומינוים
עובדים סוציאליים מוכשרים לתפקיד זה בקורס בן 120 שעות הכולל את לימוד החוקים הרלוונטיים לתפקיד. הקורס מלמד לכתוב תסקירים, מנחה בדבר הופעות בבית משפט ומלבן בעיות אתיות ומקצועיות תוך ניתוח דילמות ומקרים שארעו. בהתאם להמלצת פקיד הסעד הראשי בפני שר העבודה והרווחה ממונים בוגרי הקורס לפקידי סעד מכוח שני חוקים: חוק ההגנה על החוסים וחוק לסדרי דין.
התפתחות תפקיד עובד סוציאלי בשירות הזקן
בעשורים האחרונים חלה עליה בתוחלת החיים, דבר הגורם לעלייה במספר הזקנים שמצבם הכללי, הנפשי והגופני אינו תקין. לקבוצה זו, צרכים מיוחדים, כאשר חלק ממנה איבד את כושרה לקבל החלטות בענייניהם.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החל התכנון הלאומי למען רווחתם של הזקנים בישראל, כאשר מתחילת שנות ה-80 קיים פיתוח מואץ של שירותים ומסגרות טיפוליות לאוכלוסיית הזקנים, וכן קיימת התפתחות של תחום משפט וזיקנה. במסגרת ההתפתחויות ניתנה הדעת גם לחקיקה חדשה, נקבעו תקנות חדשות לחוקים קיימים והופעלו חוקים בידי עובד סוציאלי להגנה על זקנים.
בשנת 1985 הוצע ליישם את חוק ההגנה על חוסים ולמנות פקידי סעד מקרב העובדים הסוציאליים לזקנים במחלקה לשירותים חברתיים. הוחלט שסגן מנהל השירות לזקן יתמנה לתפקיד פקיד סעד ראשי לחוק והוטל עליו להפעיל את המערכת החדשה.
בשנת 1986 הוכשרה קבוצה ראשונה של 25 עובדים סוציאליים מקרב מנהלי מדורים לזקנים. מאז מופעלת תוכנית להכשרת פקידי סעד, ומדי שנה מצטרפים אליה כ- 25 עובדים סוציאליים.
בשנת 1989 תיקון 26 לחוק העונשין מ-1989 הגדיר את המושג "חובת דיווח" והעלה על סדר היום הציבורי את נושא הפגיעה בקטינים ובחסרי ישע. מיוני 1991 מיושם החוק גם בתחום הזיקנה.
בשנת 1991 הוצא החוק למניעת אלימות במשפחה המאפשר התערבות טיפולית והגנה על קורבנות של אלימות. התחילה הערכות חדשה בתחום האפוטרופסות לזקנים. הוחלט לקיים השתלמות לפקידי סעד לחוק ההגנה על חוסים כך שבוגריה יתמנו לפקידי סעד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
התוצאה: היום עובדים סוציאליים לטיפול בזקנים נמצאים במרבית המחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, ופעילותם היא חלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת למען הזקן. תחום הפעילות תרם לצורת החשיבה ולכלי התערבות חדשים הכוללים הפעלת החוק, כפיית טיפול ועבודה מקצועית המעוגנת בחקיקה.
לקריאה נוספת
- ישראל דורון, משפט, צדק וזקנה, אש"ל (2007)
- שרה אלון, זיהוי התעללות והזנחה של זקנים - מדריך למטפל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל (2006)
- בן ציון כרם, הגנה על זקנים: החלת חוקים - מדריך למטפלים, אש"ל (2002)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ירדן סקופ, מבקר המדינה: עובד סוציאלי מטפל בעד 650 זקנים, הארץ, 29 בדצמבר 2014
