פרדגונד
פרדגונד (גם פרדגונס, פרדגונדה ופרדגונדיס - Fredegund או Fredegunda, בלטינית: Fredegundis, בצרפתית: Frédégonde; נפטרה ב-8 בדצמבר 597) הייתה אשתו של המלך המרובינגי כילפריך הראשון מסואסון.
כל המידע עליה מגיע מכתביהם של ונאנטיוס פורטונאטוס וגרגוריוס מטור.
נולדה ככל הנראה במונטדידיה (Montdidier) שבמחוז מוזל לפקיד המלך בשם ברונולף מקמברי (Cambrai) שקיבל לאחר נישואיה תואר רוזן ולקלותילד (Chrotechilde).
כל כוחה ועושרה באו לה בזכות היותה זוגתו של כילפריך. היא הייתה משרתת של אשתו הראשונה של כילפריך, אודוברה (אודוברה - Audovera, הייתה אמם של תיאודברט מסואסון שמת במלחמה נגד זיגיברט ב-575, מרובך שנישא לברונהילדה (ברונכילדיס) ופנה נגד אביו ובמיוחד נגד אמו החורגת פרדגונדיס, כלוביס אותו רצחה פרדגונד ובזינה שייסדה את המנזר בפואטיה). פרדגונד זכתה לחיבתו של כילפריך, הפכה לפילגשו ובזכות תחבולה שתחבלה שכנעה אותו לשלוח את אודוברה למנזר ולהתגרש ממנה.
בעת שהמלך כילפריך נלחם בסקסוניה נגד אחיו זיגיברט הראשון, ילדה אודוברה בת לכילפריך. פרדגונדיס ניצלה את תמימותה של אודוברה ושכנעה אותה להיות הסנדקית של בתה כילדזינד, בתואנה כי אין נאצלה ממנה ואין ראויה ממנה להיות סנדקית של נסיכה כה חשובה. העובדה שאודוברה הייתה הסנדקית של בתה עצמה ובשרה, מנעה ממנה להמשיך לחיות יחד עם המלך (בנצרות אסור לסנדקית שהיא האם הרוחנית לחיות עם האב הביולוגי. חיים משותפים נחשבים בעיני הכנסייה כגילוי עריות).
כילפריך אמנם שילח את אודוברה אולם התחתן ב-566 עם הנסיכה הוויזיגותית גלסוינטה ( Galswintha) לאחר שהבטיח לאביה כי לא ינשא לנשים נוספות כל עוד הוא נשוי לגלסוינטה. גלסוינטה לא הייתה שבעת רצון מהעובדה שכילפריך נמצא בקשר עם פילגש ורצתה לחזור לבית אביה, ובכך הייתה גורמת להעברת אדמות פרנקיות לידי הוויזיגותים. גלסוינטה מתה ב-568, כפי הנראה נחנקה על ידי פרדגונד שירשה את תפקיד המלכה ובכך פתחה סכסוך בן כ-40 שנה עם אחותה של גלסוינטה, ברונהילדה אשת זיגיברט הראשון. על מנת לפייס את ברונהילדה, או לפחות להקהות את זעמה, זימן זיגיברט את אחיו כילפריך לפגישה שנוהלה על ידי אחיהם גונתרם. בפגישה הוחלט כי ברונהילדה ירשה את רכושה של אחותה שקיבלה זו כמתנת חתונה (morgengabe) מכילפריך, ירושה שכללה נחלאות רבות ובהן הערים בורדו, לימוז' וקאור.
נאמר כי פרדיגונדיס ארגנה את חיסולו של זיגיברט הראשון ב-575 בעזרת סכינים מורעלות, וכי ניסתה להתנקש בחייהם של בנו של זיגיברט, כילדברט השני, גיסה גונתרם וכן בחיי ברונהילדה.[1] וכן הרגה את הבישוף פראטקסטאטוס (Praetextatus) ב-586.
ילדיה:
- ריגונתיס (569–589)
- כלודברט (נולד בערך ב-565, מת מדיזנטריה יחד עם אחיו דגוברט ב-580)
- שמשון נולד בערך ב-573 מת מדיזנטריה ב-577
- דגוברט, מת מדיזנטריה ב-580 יחד עם אחיו כלודברט
- תאודוריך, נולד בערך ב-582, מת מדיזנטריה ב-584
- כלותאר השני (584 - 629), מלך נויסטריה ואחר כך מלך כל הפרנקים.
לידתו של כלותאר התרחשה אחרי מותו של אביו ולכן פרדגונד נחשדה בניאוף. היא ארגנה 3 בישופים ו-300 גברים שיישבעו שכלותאר הוא בנו של כילפריך ויורשו החוקי.
לאחר הרצח המסתורי של כילפריך ב-584, פרדגונד תפסה את אוצרותיו ומצאה יחד עם בנה הנותר, כלותר השני, מחסה בקתדרלה של פריז, שם הגן עליהם גונתרם עד מותו ב-592.
גרגוריוס מטור מתאר אותה כרוצחת אכזרית וסדיסטית; בנה, כלותר, הרג את ברונהילדה תוך שהוא ממשיך את שנאתה של פרדגונד לברונהילדה. הוא קשר בשרשראות את המלכה ברונהילדה, שהייתה כבר בשנות השישים לחייה לארבעה סוסים שדרבנו לארבעה כיוונים שונים וקרעו את גופה של המלכה לגזרים.
לאחר מכן הפך כלותר למלך כל ממלכת הפרנקים.
פרגונד נפטרה ב-8 בדצמבר 597 בפריז, קברה בבזיליקת סן-דני עשוי אבן גיר קשה, מעוצב במוזאיקה של נחושת ושיש שהובא מכנסיית סן ז'רמן דה פרה
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Merriam-Webster's Collegiate Encyclopedia (New York: Merriam-Webster, Inc., 2000), עמ' 607
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|
