פרויקט פרח
פרויקט פרח היה פרויקט צבאי משותף של ישראל ואיראן ביולי 1977, הפרויקט היה חלק ממאמץ משותף לשחזור טילים אמריקאים עם חלקים תוצרת ישראל ויכולים להיות מצוידים בראשי נפץ גרעיניים.
היסטוריה
ב-18 ביולי 1977 ביקר סגן שר הביטחון האיראני, חסן טופאניאן בישראל, שם נפגש עם שר החוץ הישראלי, משה דיין וכן עם שר הביטחון הישראלי, עזר ויצמן. בפגישה דנו השלושה על התקדמותם שך מספר פרויקטים צבאיים משותפים בין ישראל לאיראן, ביניהם פרויקט פרח[1].
פרויקט זה התמקד בפיתוח טילים נגד ספינות שנקראו באופן בלתי רשמי "פוסט גבריאל" - זאת לאחר העובדה כי הטילים היו אמורים להיות גרסה משופרת של הטיל "גבריאל" ויהיה בעל טווח גדול יותר מטיל ההרפון האמריקאי[2], מלבד זאת הפרויקט ניסה להפיג את החששות האיראניים מפיתוח טילים גרעינים הן בהודו ובהן בפקיסטן (שתי המדינות נכללות ברשימת מדינות בעלות נשק גרעיני ושתיהן לא חתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני).
בפברואר 1979 הופל בית המלוכה של מוחמד רזה פהלווי במהפכה האיראנית ולאור ניתוק היחסים בין איראן לישראל הוחלט על סיום הפרויקט.
יעקב שפירו, אשר היה האחראי על תיאום המשא ומתן עם איראן בין השנים 1975–1978, אמר כי: "באיראן התייחסו אלינו כמו למלכים. עשינו איתם עסקים בקנה מידה מדהים. ללא הקשרים עם איראן, לא היה לנו את הכסף לפתח נשק שנמצא היום בקו הקדמי של ההגנה על מדינת ישראל"[3].
הערות שוליים
- ^ רונן ברגמן, ואשינגטון, "אתם זקוקים לטיל קרקע-קרקע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
- ^ עמי רוחקס דומבה, ויקיליקס: ישראל הציעה לאיראן ייצור משותף של טילי יריחו לפי המהפכה, באתר IsraelDefense, 2 בדצמבר 2016
- ^ Bergman, Ronen (2008). The Secret War with Iran: The 30-Year Clandestine Struggle Against the World's Most Dangerous Terrorist Power. Simon and Schuster. p. 6. ISBN 9781416564904.
