פרוסופגנוזיה

פרוסופגנוזיה (מיוונית: prosop - פנים agnosia - אי ודאות, נקרא גם עיוורון פנים) היא הפרעה המתבטאת בקושי בעיבוד פנים שונות ובהבחנה ביניהן^[1].

ההפרעה יכולה להופיע באופן מלאכותי כתוצאה מפגיעה במוח עקב אירוע טראומתי כגון תאונה, ולעומת זאת, בראשית המאה ה-21 זוהתה התופעה אצל אנשים מסוימים כמולדת או שהתפתחה אצלם באופן טבעי בגיל צעיר. יש להבדיל בין שתי הקבוצות בכך שבקבוצה הראשונה אנשים מודעים לבעיה שנוצרה אצלם משום שהם יכולים להשוות בין שתי התקופות, הראשונה בה הבחינו בין פרצופים והשנייה שלא. לעומתם, הקבוצה השנייה עלולה לא להיות מודעת לכך שיש לה בעיה ואף אם תיתקל בקשיים בהמשך לא בהכרח תתלה אותם בבעיית הפרוסופגנוזיה, אלא לדוגמה בבעיות זיכרון כלליות. דבר זה מקשה על אבחונם של חברי הקבוצה השנייה.

אנשים הסובלים מפרוסופגנוזיה נוטים לזהות אנשים על-פי שפת גוף, תסרוקת, צורת הליכה, סגנון לבוש, צורת דיבור ועוד. כך למעשה נוצר מצב שאם אדם (אפילו קרוב מאוד כמו בן זוג או אח) משנה את התסרוקת או לובש תחפושת, פעמים רבות האדם אשר סובל מפרוסופגנוזיה לא יצליח לזהות אותו. מחלת הפרוסופגנוזיה היא מחלה אשר מתרחשת בעקבות פגיעת ראש בלידה ובבגרות, בדרך כלל פגיעה הכוללת את אזורי הליבה וזה גורם לבן אדם לשכוח פרצופים.

על פי ההערכות כ-2% אחוז מן האנשים בעולם לוקים בפרוסופגנוזיה ברמות שונות.

"גם בזיכרוני המוקדם ביותר, מעולם לא יכולתי להבדיל בין אנשים לפי הפנים שלהם". למשפט המפתיע הזה אחראי דייוויד פיין. הגסטרואנטרולוג הבריטי, בן 60, לא יכול לזהות פנים: "לקח לי לפחות 30 שנה להבין שיכולת זיהוי הפנים שלי נמוכה מהממוצע, ועשר או 15 שנים נוספות כדי להבין שרוב האנשים תופשים תווים ייחודיים לכל פנים. הייתי כמעט בן 50 כששמעתי לראשונה על פרוסופגנוזיה, והפרעה זו אובחנה אצלי רק כעבור שלוש שנים". פרוסופגנוזיה היא הפרעה המתבטאת בקושי או אי-יכולת לעבד פנים שונות ולהבחין ביניהן. היא יכולה להיות מולדת או להיגרם מפגיעה מוחית. הציבור כמעט ואינו מודע להפרעה זו, למרות שמספר לא מבוטל של אנשים לוקים בה, ולעיתים גם הם עצמם אינם מודעים לבעיה שנוצרה אצלם. או, כפי שמסביר בפשטות פיין עצמו, "הייתי בטוח שזה ככה [אצל כולם]".

— מתוך "האיש שאינו מזהה פנים", באתר הארץ