תחפושת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תחפושות של דמויות בעלי חיים
איש המחופש למתווך דירות בתהלוכת פורים בתל אביב

תחפושת היא בגד או חפץ המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. לעיתים כוללת מסכה או איפור. תחפושת נהוגה בחגיגות מסוימות כמו נשפי מסכות. ובחגים בדתות השונות, ובהן: פורים ביהדות, ליל כל ה"קדושים" ומרדי גרא בנצרות. תחפושת משמשת לעיתים למטרות התחזות.

בסיפורי המקרא

בסיפורי המקרא נכללים סיפורים אחדים של התחפשות, לשם הסתרת הזהות או לשם התחזות:

  • בספר בראשית מתואר כיצד הלבישה רבקה את יעקב בתחפושת, כדי שיצחק יעניק לו את הברכה שהתכוון לתת לעשו: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה, עַל-יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו" (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוקים ט"ו-ט"ז) יצחק חושד ואומר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אך התחפושת משיגה את מטרתה: "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ".
  • כאשר שאול המלך הלך אל בעלת האוב מעין דור הוא התחפש, משום שידע שאם בעלת האוב תזהה אותו, היא תסרב לתת לו את שירותיה: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה" (ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ח') כאשר שמואל עולה באוב מבינה בעלת האוב מי הגיע אליה וזועקת: "לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל".
  • כאשר ירבעם מלך ישראל שולח את אשתו אל הנביא אחיה השילוני, הוא מורה לה: "קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם" (ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק ב')
  • כאשר יהושפט ואחאב יוצאים למלחמה במלך ארם, אחאב מתחפש, ומציע גם ליהושפט לעשות כן: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה" (ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק ל') התחפושת אינה מצילה את אחאב, והוא נהרג בקרב.

פורים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורים

פורים הוא חג של שמחה והמנהג להתחפש בו מגביר את השמחה. המנהג משקף את רעיון היפוך הגורל כפי שקרה בסיפור מגילת אסתר, בו המן תיכנן להרוג את כל היהודים בחודש אדר, אך הגורל התהפך והמן נתלה על העץ. "ונהפוך הוא" (אסתר ט א)[דרוש מקור]. מקור אפשרי אחר הוא רעיון הסתרת הזהות האמיתית שגם הוא מודגם במגילה בכך שאסתר המלכה לא גילתה לאחשוורוש כי היא יהודיה והסתירה את זהותה האמיתית[דרוש מקור]. פרוש דרשני נוסף הוא מכך שבזמן שמרדכי שמע על הגזרה לטבוח את היהודים הוא לבש שק ואפר ו"התחפש" למתאבל וכך הננו מיישמים עד היום[דרוש מקור].

ישנן עדויות מהמאה הרביעית לאלף השישי אודות הווי ההתחפשות בפורים. ישנם רבנים אשר התחפשו בעצמם וישנם רבנים שהתנגדו למנהג זה כליל מאחר שסביר להניח כי המנהג להתחפש בפורים הושפע מהעמים הנוצרים באירופה שנהגו לערוך קרנבל שראשיתו במאה העשירית לאלף החמישי ונערך בסביבות חג הפורים. טיעון זה הושמע למשל על ידי הרב מאיר מזוז.

ילדים מחופשים

מרדי גרא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרדי גרא

מרדי גרא הוא פסטיבל רחוב, המתרחש זה כ-250 שנה בעיר ניו אורלינס שבארצות הברית. הרחובות של ניו אורלינס הופכים לחגיגות חסרות מעצורים הנמשכות מספר שבועות, של ריקודים, צעדות ושכרון חושים, בתחפושות ובגדים צבעוניים במיוחד.

מסיבת תחפושות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסיבת תחפושות

מסיבת תחפושות היא מסיבה בה האורחים מגיעים מחופשים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "היבטים משפטיים של תחפושות", עמ' 84-60.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0