פרטיבה פטיל
| לידה | 19 בדצמבר 1934 (גיל: 89) |
|---|---|
| מדינה |
 הודו |
| מפלגה | הקונגרס הלאומי של הודו (INC) |
פרטיבה דויסין פטיל (במראטהית: प्रतिभा देवीसिंह पाटिल; נולדה ב-19 בדצמבר 1934 בנלגאון, מהרשטרה) היא פוליטיקאית ופעילה חברתית הודית, הנשיאה ה-12 של הודו והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד. משפטנית בהכשרתה.
פרטיבה פטיל נשבעה אמונים ב-25 ביולי 2007. חברה במפלגת הקונגרס הלאומי ההודי (INC) הייתה מועמדת מטעם קואליציה של 'הברית המתקדמת המאוחדת' ו'השמאל ההודי' (התומכת מחוץ לממשלה) הנמצאת כעת בשלטון. היא זכתה בנשיאות ב-19 ביולי 2007 כאשר הובילה על המועמד בריון סין שחאווט ביותר מ-300 אלף קולות.
פטיל נבחרה כנציגה של העיר אדלבד, מחוז ג'לגאון, מדינת מהרשטרה, כחברה בפרלמנט של מדינת מהרשטרה במשך 23 שנים (1962–1985) והייתה סגן יושב ראש של ה'רג'יה סבהה', הבית העליון של הפרלמנט ההודי בין השנים (1986–1988). לאחר מכן כיהנה כחברת הלוק סבהה, הבית התחתון של הפרלמנט של הודו, מטעם המחוז אמראוואטי ממדינת מהרשטרה, בשנים (1991–1996) וכמושלת ה-24 של מדינת ראג'סטאן, והאישה הראשונה בתפקיד זה, בשנים 2001–2004.
שנות נעוריה ולימודיה
פרטיבה פטיל נולדה ב-19 בדצמבר 1934 בנדגאון, במדינת מהרשטרה, כבת לנראיאן ראו פטיל. סיימה לימודי תיכון בג'לגאון ובהמשך סיימה עם תואר מ.א. במכללת מולג'י ג'איטה המסונפת לאוניברסיטת "צפון מהרשטרה" בג'לגאון, ועם תואר ראשון במשפטים במכללה ממשלתית במומבאי, המסונפת לאוניברסיטת מומבאי. בעת לימודיה במכללה הצטיינה בספורט - בטניס שולחן וזכתה בכמה אליפויות בין - אוניברסיטאיות. בשנת 1962 בחרו בה כ"מלכת המכללה" של מכללת ג'לאון מהרשטרה. באותה שנה נבחרה גם כחברה באספת העיר אדלבד ברשימת הקונגרס הלאומי ההודי. בצעירותה התחתנה שלוש פעמים. בפעם השלישית והאחרונה ב-7 ביולי 1965 עם מורה בשם דביסין רנסין שחאווט. לזוג יש בן ובת.
פעילותה במישור החברתי והחינוכי
יחד עם בעלה פרטיבה פטיל הקימה מוסד חינוכי בשם "וידיה בהאראטי שיקשאן פראסראק מנדאל" האחראי על רשת בתי ספר ומכללות בערים ג'לגאון ומומבאי. כמו כן ייסדה את הקרן "שראם סדהאנה" המנהל הוסטלים לנשים עובדות בניו דלהי, מומבאי ופונה ומכללה להנדסה בג'לגאון. פרטיבה פטיל הקימה וניהלה בעצמה גם בית חרושת קואופרטיבי לסוכר ידוע כ"סאנט מוכתבאי סהקרי סחר קרחנה" ובנק קואופרטיבי הקרוי לפי שמה "פרטיבה מהילה סהקרי בנק". בנוסף הייתה מעורבת בהקמת בית ספר מקצועי לילדים לקויי ראייה ובניהול בית ספר לילדים מעוטי יכולת בני וימוקטה ג'אטיס ושבטים נוודים אחרים.
קריירה פוליטית מקומית
אחרי כניסתה לפוליטיקה המקומית, זכתה בתמיכתם של כמה ממנהיגי מפלגת INC במדינה, ד"ר אבסהב גופלראו חדקר וראש הממשלה המקומית לשעבר, ישוונטראו צ'וואן. אחרי 1967 מונתה כסגן שר החינוך של מדינת מהרשטרה ובין השנים 1972–1978 הייתה שרה בממשלה. החזיקה לסירוגין את תיקי התיירות, הרווחה, והשיכון בממשלות של כמה ראשי ממשלה מקומיים - פטיל, בוסלה, צ'וואן ופאוואר. נבחרה שוב ושוב מטעם מפלגת הקונגרס, לפרלמנט המקומי, עד שבשנת 1985 נבחרה לרג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט ההודי.
כאשר בשנת 1977 מפלגת הקונגרס התפצלה בעקבות תבוסתה אינדירה גנדי אחרי הכרזת מצב החירום בהודו בין השנים 1975–1977, הרבה ממנהיגי הקונגרס במהרשטרה, כולל אלו שפרטיבה פטיל נמנתה עם תומכיהם, עברו לפלג Congress Urs בהנהגתו של דבראג' אורס. אולם פרטיבה העדיפה להישאר בצד של אינדירה גנדי, למרות כל הסיכונים הפוליטיים שבדבר. היא עזרה לאינדירה גנדי בניהול המטבח בעת האבל אחרי רצח רג'יב גנדי, מחתה נגד מעצרה של אינדירה גנדי בדצמבר 1977 ובילתה עשרה ימים בכלא בקרבתה. כאשר ב-1978 הפלג קונגרס (אורס) הגיע לשלטון במדינתה, מהרשטרה, פרטיבה פטיל הייתה לראש אופוזיציה. בשנת 1980 כשמפלגתה, הקונגרס (אי)(Congress (I במהרשטרה חזר לשלטון, שמה הועלה כמועמדת אפשרית לתפקיד ראש הממשלה המקומית. אבל לבסוף זכה המועמד שנתמך על ידי סנג'אי גנדי, א.ר. אנטולאי, שאחרי פרק זמן נאלץ להתפטר בגלל האשמות של שחיתות. פטיל קיבלה שוב תפקידים של שרה בממשלת ווסנטקה פטיל. בשנים 1988–1990 רג'יב גנדי מינה אותה לתפקיד ראש ועד מפלגת הקונגרס במדינת מהרשטרה.
בפרלמנט של הודו
בשנת 1983 נבחרה פרטיבה פטיל לבית העליון של הפרלמנט בניו דלהי, רג'יה סבהה ובין השנים 1986–1988 הייתה לסגנית יושב ראש שלו. ב-1991 בבחירות שבזמנם רג'יב גנדי נרצח, פרטיבה פטיל נבחרה לבית התחתון (לוק סבהה) של הפרלמנט מטעם אמרוואטי, עיר בעלה שבה הוא כיהן בעבר שראש העירייה. היא כיהנה גם כמנהלת הפדרציה הלאומית של הבנקים וחברות האשראי הקואופרטיביים וכחברה במועצת המנהלים של האיחוד הלאומי של הקואופרטיבים של הודו.
מושלת ראג'סטאן
בנובמבר 2004 נבחרה פרטיבה פטיל כמושלת של ראג'סטאן, מדינה בצפון מערבה של הודו, בגבול עם פקיסטן. הייתה לפוליטיקאי השני של מהרשטרה (אחרי ווסנטדה פטיל) ולאשה הראשונה שמילאה תפקיד זה. בתקופתה בראש רג'אסטאן שלושה תפקידי שלטון חשובים מולאו על ידי נשים: מושל, ראש ממשלה (ווסונדארה ראג'ה), ויושב ראש הפרלמנט (סומיטרה סין). בימי פרטיבה פטיל כמושלת, הפרלמנט של ראג'אסטן חוקק באפריל 2006 את "חוק חופש הדת" במדינה, שכלל סעיפים נגד המרת דת באמצעי "פיתוי" ,הונאה או כפייה. סעיפים אלה עוררו מחלוקת ומחאות מצד כמה ארגונים נוצרים שראו בו ביטוי להשפעת הגישה השמרנית ימנית של תנועת סנג פריוואר ההינדואית. פרטיבה לא אישרה את החוק והחזירה אותו לפרלמנט בנימוק שכמה מסעיפיו נוגדים זכויות יסוד כמו חופש הדיבור וחופש הביטוי, חופש המצפון וחופש דת. ממשלת ראג'אסטאן שלחה לה מחדש את החוק במאי 2006 וטענה שישנם חוקים דומים המגבילים המרת דת במדינות אחרות כמו מאדהיה פרדש ואוריסה והם אושרו על ידי בית המשפט העליון של הודו עוד לפני 40 שנה. פטיל שלחה את החוק לנשיא הודו יום לפני עזיבתה את תפקיד המושלת. התפטרה מתפקיד המושלת ב-21 ביוני 2007 בגלל מועמדותה לנשיאות הודו.
בחירתה לנשיאת הודו, 2007
הקואליציה השלטת "הברית המתקדמת המאוחדת" UPA, מורכבת מ מפלגת הקונגרס (אי) עוד כמה מפלגות בראשותה של סוניה גנדי (עם תמיכה מבחוץ מ"השמאל ההודי"), הציגה את מועמדותה של פרטיבה פטיל לבחירות לנשיאות ב-19 ביולי 2007. סוניה גנדי תארה את מועמדותה של פטיל כהזדמנות היסטורית ביובל ה-60 לעצמאות הודו שמדינה זאת תזכה לבחירת אשה לתפקיד של נשיא. מערכת הבחירות שלה קיבלה תאוצה כאשר מפלגת UNPA (הברית הלאומית המתקדמת המאוחדת, ידועה כ"חזית השלישית") שתמכה עד רגע מסוים בבחירתו בפעם השנייה של ד"ר עבדול קאלאם, החליטה להימנע מההצבעה. מפלגת "שיב סנה"(אנ') הלאומנית ממדינת הולדתה, מהרשטרה, למרות היותה חלק מהאופוזיציה הימנית, בחרה לתמוך בפרטיבה פטיל בגלל סיכוייה להיות האזרחית הראשונה ממדינת מהרשטרה שתזכה במשרה הרמה של נשיא הודו. פרטיבה פטיל נבחרה לנשיאה כאשר הביסה את מועמדת הברית הלאומית הדמוקרטית NDA, באירון סין שחוואט, בן 84, יליד ראגאסטאן וראש ממשלת ראגאסטאן בעבר, תוך יתרון של למעלה מ-300,000 קולות. היא נכנסה לתפקיד ב-25 ביולי 2007 וסיימה את כהונתה ב-25 ביולי 2012.
קישורים חיצוניים
| הקודם: עבדול קאלאם |
 נשיאת הודו |
הבא: פרנב מוקהרג'י |
