פרידייש גרוס
 |
פרידייש גרוס (בהונגרית: Grósz Frigyes; נאג'ווארד, 16 בנובמבר 1798 – נאג'ווארד, 3 בינואר 1858) היה דוקטור לרפואה, רופא עיניים, סופר יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
פרידייש גרוס נולד במשפחה יהודית. אביו משה גרוס היה אחד מפרנסי הקהילה בעירו.[1] ב-1816 הפך לסטודנט באוניברסיטת פשט (נדיר ביותר ליהודי באותה תקופה). בשנת 1819 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. הוא למד לאחר מכן רפואה בווינה. בשנת 1825 קיבל את התואר דוקטור לרפואה וכירורג. בשנים 1825–1829 עבד כרופא הית אצל התעשיין לאנג בטלץ' שבמוראביה. הוא הקים שם בית חולים למחלות עיניים. הוא ביקר באתרי ספא של צ'כיה וגרמניה והעשיר את הידע הבלניולוגי שלו. לאחר מותו של לאנג, חזר לעיר הולדתו ועבד בה משנת 1829 כרופא הראשון בבית חולים יהודי. בשנת 1830 ייסד שם בית חולים לעיוורים עניים, וטיפל בחולים אלה ללא תשלום.[2] כפי שכתבו מעריציו, בית החולים לרפואת עיניים היה ביישוב סמוך שנטמע בתוך העיר בשנת 1848, בחלק היפה והבריא ביותר של העיר. הגן האנגלי והטיילות לצד בית החולים נבנו לרווחת החולים שראייתם שבה אליהם עקב הטיפול. מבין 18 חדרי המוסד, 15 יועדו חולי העיניים, חדר מרווח עם חלונות מהרצפה עד לתקרה וכן מרפסת היה עבור הניתוחים, היה חדר לרופא המפקח. וחדר לאחות.
גרוס טיפל במהך חייו ב-40,000 חולי עיניים באזור ובסביבתו וביצע 1,500 ניתוחי קטרקט בהצלחה. ב-26 במאי 1856 גם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה ביקר בבית החולים שלו והעניק לו עיטור הצטיינות מוכתר בשל הישגיו וזכויותיו את עיטור מסדר פרנץ יוזף. גרוס קיבל תעודת הוקרה גם על פועלו במהלך השריפה של 1836 ושל השיטפון של 1846. בפגישה שערך בקושיצה ב-1846 הציע להקים גם שם מחלקת עיניים.
משפחתו
אביו, היה משה גרוס (? -1817); בנו היה אלברט גרוס (1819–1901); נכדו, אמיל גרוס (1865–1941); נינו, אישטוואן גרוס (1909–1985), כולם היו רופאי עיניים.[3]
כתביו
מאמריו התפרסמו בכתב העת של "רופאים וחוקרי טבע הונגרים":
- 1844 הערות על הקדחת השוררת באזורים השטוחים של הונגריה
- 1845 על מרחצאות לאסלו ה"קדוש" והמים המינרליים של מחוז ביהור, על הקטרקט, ועל המים המינרליים של הונגריה וטרנסילבניה
- 1847 על מספר חולי עיניים ועיוורים שניתנים לריפוי בהונגריה
- 1863 תוכנית למוסדות ריפוי וסיעוד חינם לעיוורים ולעיוורים בר ריפוי, עם תיאור קצר של המוסד הרפואי של בית החולים
כתבי מחקריו
1. Dissertatio inaug. chemico-pharmacologico-medica de chinina et cinchonina earum e corticibus chinae educendi methodo, atque usu medico, observationibus comprobato. Vindobonae, 1826.
2. נתונים סטטיסטיים על פעולת מוסד העיוורים העניים, הקיים באוראדיה משנת 1830, וכמה מילים על עתידו של מוסד זה, באשר למוסדות העיוורים העניים שיוקמו במספר מקומות בהונגריה ובטרנסילבניה כדי להקל על העיוורון בקרב החקלאים שלנו. אוראדיה, 1846.
3. Die Augenkrankheiten der grossen Ebenen Ungarns. Statistische Uebersicht der Leistungen der Privat-Augenkrankenheilanstalt für Arme in Gross-Wardein durch fünfundzwanzig Jahre von 1830–56. Nagyvárad, 1857.
4. Die Augenkrankheiten der grossen Ebenen Ungarns (Nagyvárad, 1857) - מחלות העיניים של המישור ההונגרי הגדול - נאג'ווארד, 1857
הוקרה
- מסדר פרנץ יוזף (1856)[4]
הנצחה
- הקהילה היהודית בעיר הולדתו הקימה אנדרטת שיש בבית החולים היהודי שם; תמונתו המצוירת בשמן נמצאת בגלריה של המוזיאון הלאומי; דיוקנו הליטוגרפי הוכנה בפשט, ללא שם האמן.
- ב-12 בנובמבר 2010, הוקם לוח זיכרון למייסד בית החולים הראשון לרפואת עיניים באוראדיה, כלומר לזכרו של ד"ר פרידייש גרוס. הלוח הוצב על בניין מרפאת העיניים של Medsystem באוראדיה.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (AZ) (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1994. מסת"ב 963-05-6422-X
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. פרידייש גרוס.
- קלמן צ'טני: ד"ר פרידייש גרוס והמוסד הרפואי של עיוורים עניים בנאג'ווארד. עיתון יום ראשון, 3 במאי, 1857 כרך. מס' 18
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים (מצטיינים). בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944
- ד"ר גבריאלה יאנצ'יץ': דיוקנאות של רופאים הונגרים. בודפשט, הוצאת מדיצינה, 1990.
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, 1891-1914. ויקטור הורניאנסקי
- לקסיקון הזמנים החדשים 1936
- Új magyar életrajzi lexikon II. (D – Gy) (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. 2001). מסת"ב 963-547-414-8
קישורים חיצוניים
- פרידייש גרוס - ביוגרפיה. באתר Arcanum
הערות שוליים
- ^ קורות חיים מאת יוז'ף סיניאי באתר Arcanum (בהונגרית)
- ^ „Ez intézetben gyógyíttatott 1830-tól 1855-ig 752 egyén; ezek között volt: földmívelö 482, kézmíves 123, kereskedő 61, cs. kir. katona 39, tanító 16, lelkész 15, hivatalnok 12, tanuló 2 és bába 2.” Vasárnapi Ujság – 1857. május 3. 4. évf. 18. szám, címlap
- ^ Névpont.hu
- ^ DKA
