פרידריך אלפרד קרופ

פְרִידְרִיךְ אַלְפְרֶד קְרוּפּ (בגרמנית: Friedrich Alfred Krupp; ‏ 17 בפברואר 1854 – 22 בנובמבר 1902) היה תעשיין פלדה גרמני שניהל את חברת קרופ. הוא היה בנו של אלפרד קרופ וירש את העסק המשפחתי כשאביו נפטר ב-1887. בעוד שאביו סיפק במידה רבה ברזל ופלדה, פרידריך העביר את הייצור של החברה שלו חזרה לייצור נשק. פרידריך הרחיב מאוד את קרופ ורכש את מספנות גרמניה ורפט ב-1896 שהעניקה לו שליטה על ייצור ספינות מלחמה בגרמניה. הוא פיקח על פיתוח פלדת ניקל, צוללות, מנוע הדיזל ועוד. הוא מת, כנראה בהתאבדות, ב-1902 לאחר ששמו נקשר בשערוריה. בתו ברתה ירשה את החברה.

נעוריו

קרופ נולד באסן, גרמניה. אביו היה אלפרד קרופ, שהפך את מפעל הברזל המקומי הקטן של קרופ לאחת החברות החזקות בעולם. הוא גדל באווירה המזיקה לבריאות של חבל הרוהר, סבל מאסתמה והתעניין יותר במדעי הטבע מאשר בעסקים, עד שאביו שקל להעביר את החברה לאחד מאחייניו.

קריירה

אולם בשנת 1887, פרידריך קיבל לידיו את הנהגת החברה של אביו המנוח. הוא התחתן עם הברונית מרגרטה פון אנדה (1854–1931). נולדו להם שתי בנות: ברתה וברברה (נישאה לטילו, הברון פון וילמוסקי).

בעוד שאביו סיפק במידה רבה ברזל ופלדה למסילות ברזל באמריקה, עם התפתחותה של חברת הפלדה קרנגי האמריקנית, פרידריך החזיר את הייצור של החברה שלו לייצור נשק. בתקופה שבה ניהל את החברה הוא הרחיב מאוד את קרופ, ורכש את מספנות גרמניה ורפט ב-1896, מה שהעניק לו שליטה על ייצור ספינות מלחמה בגרמניה. הוא פיקח על פיתוח פלדת ניקל, צוללות, מנוע הדיזל ועוד. קרופ הגדיל וגיוון את התפוקה של מפעלי קרופ, שאותה הרחיב על ידי התאגדות עם מפעלים אחרים. הוא היה חבר בית הלורדים של פרוסיה ומועצת המדינה, והיה חבר גם ברייכסטאג של גרמניה מ-1893 עד 1898.

חייו האישיים

במשך ארבע שנים, החל משנת 1898, בילה קרופ מספר חודשים בשנה באי האיטלקי קאפרי, ושהה במלון גראנד הוטל קוויסיסאנה . הוא החזיק שם שתי יאכטות, "מאיה" ו"פוריטן". התחביב שלו היה אוקיינוגרפיה. הוא פגש באי את הביולוג הגרמני פליקס אנטון דורן ואת הרופא איניאציו סריו בקאפרי.

ב-1902 הוא מת, כנראה בהתאבדות. בתו ברתה ירשה את החברה וזמן קצר לאחר מכן נישאה לגוסטב הלבך, נכדו של הנרי בוהלן .

שערורייה ומוות

בשנות ה-90 של המאה ה-19 התפתחה שערוריה ציבורית סביב קרופ בקאפרי, לאחר שנטען כי הוא פושע פלילי לפי החוקה הגרמנית. בעל בריתו של קרופ, הקייזר וילהלם השני, מנע כל התפתחות של שערורייה, לפחות מקומית. עם זאת, הקייזר לא הצליח להשפיע על האירועים באיטליה, שם נפוצו השמועות, והעיתונים זיהו אותו כקפיטליסט זר עשיר המרכז פעילות פלילית בקאפרי שבאיטליה. העיתון Vorwärts פרסם אז מאמר שכותרתו "קרופ בקאפרי", ובו נאמר: "אם קרופ ימשיך לחיות בגרמניה, הוא יהיה כפוף לעונשים לפי סעיף 175 לקוד הפלילי. כאשר פרקטיקות בלתי חוקיות מסוימות מובילות לשערורייה ציבורית, למשטרה יש חובה לקדם פעולה משפטית".

קרופ תבע את העיתון וביקש עזרה מבעלי בריתו בממשלה, כולל הקייזר וילהלם. עותקים של Vorwärts נתפסו והושמדו, אפילו בבתים של מנויים. נראה היה שקרופ החליט להשיב מלחמה. עם זאת, הוא חשש, אולי בגלל החשד שהפעם השערורייה הייתה כה גדולה ומבוססת עד שאפילו עושרו וחברותיו לא יכלו להציל אותו אם יתרחש הליך משפטי הוגן.

קברו של פרידריך אלפרד קרופ

שבוע לאחר ש-Vorwärts פרסם את ההאשמות נגד קרופ, ב-22 בנובמבר 1902, קרופ מת. לא ברור אם הוא מת מהתאבדות או ממחלה.

בנאום בהלוויה של קרופ, תקף הקייזר וילהלם את הפוליטיקאים הסוציאל-דמוקרטים, והתעקש שהם שיקרו לגביו. יורשיו של קרופ יזמו תביעה נגד Vorwärts, אך עד מהרה נטשו את הרעיון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרידריך אלפרד קרופ בוויקישיתוף

• פרידריך אלפרד קרופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• Friedrich Alfred Krupp (February 17, 1854 - November 22, 1902), Margarethe Krupp (March 15, 1854 - February 24, 1931)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37991015פרידריך אלפרד קרופ