פריון העבודה
פִּריוֹן עבודה הוא מונח המתאר את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, או בפשטות: כמות המוצרים או המטלות שעובד מבצע במהלך זמן מסוים. כל זה מחושב ביחס למספר משתנים כגון כמות העובדים במשק, המשאבים שאותם המשק דורש ומספר שעות העבודה של עובד ממוצע. הפריון במשק בא לידי ביטוי בפער בין תפוקת המשק הבאה לידי ביטוי בתוצר במשק לבין התשומה במשק הבאה לידי ביטוי במספר שעות העבודה, בגודל כוח העבודה, ובמשאבים הדרושים לעבודה ותפעול אמצעי הייצור.
את פריון העבודה מודדים בשתי צורות, פריון לעובד ופיריון לשעת עבודה. הפיריון לעובד מחושב בעזרת חילוק התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) במספר העובדים במשק, באופן דומה "הפריון לשעת עבודה" מחושב על ידי חילוק התל"ג במספר שעות העבודה במשק.
מחקרים בכלכלה מצאו מתאם חזק בין צמיחת התמ"ג הריאלי לנפש לבין הגידול בפריון העבודה, והוא גורם משמעותי לצמיחה כלכלית.[1][2]
ב-15 השנים הראשונות של המאה ה-21 יש מגמה עולמית של ירידה בקצב הגידול של הפיריון העולמי, כך שהגידול אמנם ממשיך אולם מידת הגידול יורדת. בשנים מסוימות ובמדינות מסוימות אף נרשם גידול שלילי[3].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Hadad, Y. 2011, Work study: Engineering methods & performance assessment, The Open University of Israel, Volume A .
- ניצה (קלינר) קסיר, "פריון העבודה בישראל", נובמבר 2018.
הערות שוליים
- ^ Roubini, Nouriel; Backus, David (1961). "Lectures in Macroeconomics"<Chapter 4. Productivity and Growth>
- ^ Kendrick, John W. (1961). Productivity Trends in the United States (PDF). Princeton University Press for NBER. p. 3.
- ^ ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, באתר אוניברסיטת תל אביב, דקה 1:16:42
