פריץ זקסל
פריץ זקסל (בגרמנית: Friedrich Fritz Saxl; 8 בינואר 1890, וינה – 22 במרץ 1948, דאליץ') היה היסטוריון של האמנות ממוצא אוסטרי. הוא היה הכוח המניע בהעברת ספרייתו של אבי ורבורג העוסקת במחקר התרבות מהמבורג לאנגליה[1]. בנוסף הוא נחשב כעובד של ורבורג שהמשיך ופיתח את התאוריות שלו במלואן.
חייו
הוא בנו של התובע איגנץ זקסל. הוא גדל במשפחה אמידה ממשפחה יהודית בת המעמד הגבוה הוינאי. סבו היה יהודי אדוק אבל אביו התנצר אבל לא התכחש למקורותיו. הילדים גדלו בבית חילוני ותרבות יהודית[1]
זקסל למד ארכאולוגיה והיסטוריה בווינה, ברלין ורומא. מורו העיקרי בברלין היה היינריך ולפלין. כבר בגיל 22 הוא הגיש את הדיסרטציה שלו על רמברנדט בהדרכת מקס דבוז'ק (Max Dvořák ). זמן קצר לפני כן נפגש עם ורבורג ונמנה בין תלמידיו. ב-1912/13 הוא השלים שנת לימודים אקדמית ברומא בה התרכז במיוחד בניתוח טקסטים מימי הביניים על מיתולוגיה ואסטרולוגיה. שהות זאת התאפשרה הודות למלגה נדיבה של המכון האוסטרי למחקר היסטורי ברומא (Instituts für österreichische Geschichtsforschung zu Rom).
ב- 1913 התחתן זקסל עם אליזה ביננפלד Elise Bienenfeld ועבר להמבורג שם החל לעבוד בספרייה למחקרי התרבות של אבי ורבורג. בהמשך הוא קיבל על עצמו לטפל בתזות של ורבורג שעסק בהיסטוריה של האמנות, בנושאים של מיתולוגיות עתיקות הממשיכות להתקיים ובנוסחאות חזותיות ועזב את נושאי ההתעניינות המקוריים שלו על אמנות הבארוק.
במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי. הוא התמקם באיטליה ובשנתיים האחרונות של המלחמה שימש כמדריך ומורה בצבא.
ב- 1919 חזר זקסל לורבורג שחלה, בינתיים, בצורה קשה והיה מאושפז עד 1924 בסנטוריום לחולי נפש בקרויצלינגן. לכן נטל זקסל יחד עם שותפתו לעבודה גרטרוד בינג את הניהול וארגון הספרייה. בשנות העשרים עבד, בתחילה, כפריבט-דוצנט ועד 1933 כפרופסור חבר באוניברסיטת המבורג.
זקסל צפה את השתלטותם של הנאצים ואת האיום מצדם לחיים האקדמיים בגרמניה. לכן הוא יצר קשר עם המצנט סמואל קורטו (Samuel Courtauld) כדי שספריית ורבורג תישמר. גם הוא הצליח להגר לאנגליה. מ- 1940 הייתה לו אזרחות בריטית. ב- 1944 נעשתה הספרייה, באופן רשמי, לחלק מספריית אוניברסיטת לונדון (מכון ורבורג). היא שולבה למכון קורטו לאמנויות Courtauld Institute of Arts ושם היא מצויה עד היום.
המאמצים לאחזקת מכון ורבורג באו על חשבון המחקר העצמאי שלו שהיה מוגבל, בעיקר, למאמרים והרצאות.
חיבוריו העיקריים
- Verzeichnis astrologischer und mythologischer illustrierter Handschriften des lateinischen Mittelalters. Vol. 1, Heidelberg: C. Winter, 1915, Vol. 2, Heidelberg: C. Winter, 1927, [Vols. 3 & 4, Meier, Hans, and Bober, Harry, and McGurk, Patrick.]
- A Heritage of Images: A Selection of Lectures by Fritz Saxl. Introduction by E. H. Gombrich. 2 vols. Harmondsworth, Middlesex: Penguin, 1970
- The History of Warburg's Library. in: Gombrich, Aby Warburg. 2nd ed. Oxford : Phaidon Press, 1986, pp. 325-38
- Gebärde, Form, Ausdruck, vorgestellt von Pablo Schneider, Zürich-Berlin: diaphanes, 2010, מסת"ב 978-3-03734-131-5
- English sculpture of the 12th century. 1954
- Lectures. 1957.
קישורים חיצוניים
- "Dictionary", Saxl, Fritz. in the Dictionary of Art Historians Lee Sorensen, ed.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Fritz Saxl
