פריץ שיף
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פריץ שיף (בגרמנית: Fritz Schiff; 21 ביוני 1891 – 23 באוקטובר 1964) היה מייסד המוזיאון לאמנות חדשה בחיפה ומנהלו ואוצר מוזיאון "בצלאל" בירושלים.
ביוגרפיה
שיף נולד בברלין בשנת 1891 לבנם של סוחר הפנינים ברתולד שיף, ואנה לבית בשווייץ, למשפחה בת שני ילדים.
למד בגימנסיה הומניסטית ונאלץ להפסיק לימודיו בשנת 1908 ולעבור הכשרה מקצועית בתעשייה. בין השנים 1912 עד 1914 עבד כמתלמד בחנות לספרים עתיקים (אנטיקווריאט) ברומא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הגרמני, עבר מסלול קצונה והוצב בפולין. על שירותו זכה בעיטור צלב הברזל. בתום המלחמה התחיל לעבוד בכתב העת הציוני "יידישה רונדשאו". לאחר שזכה במלגת לימודים החל בלימודי תולדות האמנות, ארכאולוגיה ופילוסופיה בברלין, במינכן ובאוניברסיטת האלה. שם הכיר את הילדה וולפסון (1898–1984). הם נישאו ב-1923. לשניים נולדה בת יחידה, מריאנה. שיף סיים לימודיו בהאלה אצל פאול פראנקל (יהודי מומר) בשנת 1922 בדוקטורט על הצייר פייטרו קווליני. הוא עבד במקביל כמורה וכמרצה לתולדות האמנות בבית הספר ריימן, באקדמיה בהומבולדט, במרכז היהודי לחינוך מבוגרים, בפולקסבינה ובבית הספר המרקסיסטי לעובדים (MASCH). כמו כן, כתב ביקורות אמנות כעצמאי עבור כתבי עת שונים. בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הוגבלה עבודתו. כיוון שהיה ידוע בעמדותיו השמאליות הלשין אחד ממתחריו עליו שהוא פעיל קומוניסטי. בזכות מישהו שדאג להזהירו מבעוד מועד, הצליח להימלט עם משפחתו ב-1933 לצרפת. ליד פריז התגוררו בני דודים אמידים שלו, שתמכו בהם כלכלית. המשפחה התגוררה בעיירה סמוכה ושיף עבד כמדריך תיירים.
בזכות ד"ר נחום גולדמן, איש הסוכנות היהודית, זכה שיף בסרטיפיקט (רישיון עלייה) עבור המשפחה ואף זכה למשרת אוצר במוזיאון "בצלאל" בירושלים, לאחר שעלה לארץ עם משפחתו ב-1937. במקביל שימש כמרצה לתולדות האמנות בבצלאל החדש. מרדכי נרקיס שימש כמנהל, שיף היה סגנו ולצוות הצטרף גם הרברט קרמר, סוחר אמנות שעלה מגרמניה. שיף הכשיר בבניין אולמות לתערוכות, ערך תערוכות ניידות ביישובים מרוחקים, קיים סיורים מודרכים במוזיאון וערך גם קונצרטים קאמריים שם.
בשנת 1953 פנה לשיף ראש עיריית חיפה אבא חושי, בעקבות המלצת ראובן הכט, בהצעה לנהל את ה"מוזיאון לאומנות חדישה" שעמד להקים לצד המוזיאון לאמנות עתיקה בעיר. לאחר שהסכים, עבר להתגורר בדירה שכורה בשכונת רוממה בעיר. שיף גייס תרומות להקמת אוספים ורכישת יצירות, ערך קונצרטים במקום והקים את "אגודת ידידי המוזיאון". בנוסף, היה הראשון להקים בגן האם את תערוכת "פסל בגן". שיף ניהל את המוזיאון עד פטירתו. במקביל אף כתב ערכים לאנציקלופדיה העברית.
עבודת המחקר האחרונה שלו הוקדשה לפסל אתנה פרתנוס. הוא לא הצליח לסיים את העבודה לפני מותו. רעייתו עסקה במשך ארבע שנים בפענוח ועריכת העבודה, שהתפרסמה לבסוף בירחון שווייצרי לאמנות ותורגמה מאוחר יותר לעברית. פריץ שיף נפטר ב-1964 בחיפה. הותיר את רעייתו, הילדה, ובתו מריאנה.
לקריאה נוספת
- הילדה שיף, מבוא לאתנה פרתנוס, הוצאת אוניברסיטת חיפה, 1979
- מריאנה ברטון, קורות משפחת שיף, במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן
קישורים חיצוניים
- מריאנה ברטון, דיוקנו של ד"ר פריץ שיף, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
