פרמיה (ביטוח)

אין לבלבל ערך זה עם הערך "פרמיית סיכון".

פרמיה בביטוח היא הסכום שמשלם מבוטח למבטח כתמורה לכיסוי הביטוחי שמעניק חוזה הביטוח. הפרמיה יכולה להיות חד פעמית או תקופתית (חודשית, רבעונית, שנתית), והיא מהווה את מחיר הביטוח עבור הסיכון שהמבטח נוטל על עצמו.^[1]

גובה הפרמיה נקבע על בסיס חישוב אקטוארי ועל פי שיקולי חיתום, הכוללים בין היתר את סוג הסיכון, הסתברות התרחשותו, היקף הכיסוי, סכום הביטוח, גיל המבוטח, מצבו הבריאותי, היסטוריית תביעות ונתוני סיכון נוספים. במקרים רבים קיימים הבדלים בין פרמיה "טהורה" (המשקפת את מחיר הסיכון) לבין הפרמיה הכוללת הוצאות, עמלות ורווח לחברת הביטוח.^[2]

בחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, נעשה שימוש במונח "דמי ביטוח" לציון הפרמיה שחב המבוטח כלפי המבטח, ונקבע כי אי תשלום דמי הביטוח עשוי להביא לביטול הפוליסה או להשעיית הכיסוי, בכפוף להוראות החוק ולתנאי החוזה.^[2]^[3]

סוגי פרמיות

ניתן להבחין בין כמה סוגים מקובלים של פרמיה, בהתאם לאופן חישובה ולעדכון שלה לאורך זמן:

פרמיה קבועה – פרמיה שנקבעת בעת כריתת חוזה הביטוח ואינה משתנה לאורך תקופת הביטוח (או לאורך כל חיי הפוליסה), למעט עדכונים המוסכמים מראש, כגון הצמדה למדד.
פרמיה משתנה – פרמיה שגובהה עשוי להשתנות במהלך תקופת הביטוח, למשל בעקבות שינוי בגיל המבוטח, בעדכון טבלת סיכונים, בשינוי מצב בריאותי, או על בסיס ניסיון התביעות של קבוצת מבוטחים.
פרמיה חד פעמית – תשלום חד פעמי בגין כל תקופת הביטוח (מקובל בחלק מביטוחי החיים ובמוצרים הוניים).
פרמיה תקופתית – תשלום המחולק לתקופות (חודש, רבעון, שנה) ומותנה בהמשך קיום החוזה.

פרמיה וסיכון

הקשר בין רמת הסיכון לבין גובה הפרמיה הוא עקרון יסודי במשפט ובכלכלה של הביטוח: ככל שהסיכון המבוטח צפוי יותר או חמור יותר, כך תדרוש חברת הביטוח פרמיה גבוהה יותר. מנגד, נקיטת אמצעי מניעה והפחתת סיכון (כגון התקנת מערכות מיגון בדירה או ברכב, הפסקת עישון בביטוח חיים, השתתפות בתוכניות בריאות) עשויות להקטין את הפרמיה.

בביטוחי רכב ורכוש נהוגות גם פרמיות דיפרנציאליות, המשקפות פרופיל סיכון שונה בין מבוטחים (למשל נהג צעיר לעומת נהג ותיק), ולעיתים אף פרמיה המבוססת על שימוש (Usage-based insurance), הנקבעת לפי נתוני נהיגה בפועל הנמדדים באמצעים טכנולוגיים.

פרמיה בביטוח פרטי וקבוצתי

בביטוח פרט, הפרמיה מחושבת באופן פרטני לפי מאפייני המבוטח והסיכון. בביטוח קבוצתי, לעומת זאת, נקבעת פרמיה אחת (או מספר פרמיות לפי קבוצות גיל וסיכון) עבור כלל חברי הקבוצה, על בסיס חישוב אקטוארי לקבוצה כולה. כוח המיקוח של בעל הפוליסה הקבוצתית עשוי להוביל לפרמיות נמוכות יותר ליחיד, אך תנאי השינוי וההתאמה האישית מוגבלים יותר.