פרנסיס הנרי מאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סר פרנסיס הנרי מאי (באנגלית: Sir Francis Henry May; בסינית: 梅含理; 14 במרץ 1860–1922) כיהן כמושל הונג קונג ומושל פיג'י.
קורות חיים
פרנסיס הנרי מאי נולד בדבלין שבאירלנד. מאי היה בנו הרביעי של ג. א. ס. מאי (G. A. C. May), נשיא בית המשפט העליון של אירלנד.
מאי התחנך בבית הספר הארו, ובמכללת טריניטי שבדבלין. מאי קיבל תואר BA בשנת 1881, ומונה לתפקיד באדמיניסטרציה הקולוניאלית בהונג קונג. בין השנים 1893–1902 כיהן כמפקד משטרת הונג קונג, ובין 1896–1902 כמפקד מכבי האש של הונג קונג.
בשנת 1886 מונה למזכיר האישי של המושל סר ג'ורג' ויליאם דה וו. בין השנים 1889–1891 כיהן כמזכיר האישי של המנהלן הראשי של המושבה ג'ורג' דיגבי בארקר.
בשנת 1891 מונה לסגן מזכיר המושבה, ובשנת 1892 לתפקיד גזבר המושבה בפועל. בשנת 1895 מונה כחבר המועצה המחוקקת של הונג קונג, ובאותה שנה קיבל תואר של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש".
בין השנים 1902 -1910 כיהן כמזכיר המושבה, ובשנת 1903–1910 כיהן כמנהלן בפועל של המושבה.
בשנת 1910 מונה לתפקיד מושל פיג'י ותפקיד הנציב העליון של מערב האוקיינוס השקט בו כיהן עד שנת 1912.
ס-24 ביולי 1912 מונה לתפקיד מושל הונג קונג, ונשא בתפקיד זה עד שנת 1919. ביולי 1912 נעשה ניסיון לרצוח אותו בעת שנסע באפריון שלו. הכדורים שנורו על ידי המתנקש לי האנג האנג פגעו באפריון של רעייתו של מאי, אשר נסעה לצידו. לי האנג האנג ביקש להתנקם במאי, בשל מעשיו בתקופה בה היה מפקד המשטרה (מאי הביא לכליאתו של אביו של האנג). מאז ניסיון התנקשות זה החל מאי לסוע במושבה ברכב במקום באפריון.
בשנת 1919 פרש מאי מתפקידו בשל בריאותו הלקויה ושב לאנגליה.
מאי נפטר בשנת 1922 ונקבר במנזר קלייר, בסאפוק שבאנגליה.
משפחתו
מאי נשא לאישה את הלנה בארקר (Helena Barker) בשנת 1891, בתו של מנהלן המושבה, מייג'ור ג'נרל ג'ורג' דיגבי בארקר. לזוג נולדו ארבע בנות.
פרסומים
מאי פרסם שני ספרים:
- מדריך לקנטונזית מדוברת (Guide to Cantonese Colloquial)
- שיט ביאכטות בהונג קונג (Yachting In Hong-Kong)
מורשתו
על שמו של מאי קרויה דרך מאי, באזור המיד לוולז של האי הונג קונג. קרן הלנה מאי קרויה על שם אשתו.
קישורים חיצוניים
- מפקדי משטרת הונג קונג
- מושלי הונג קונג
- אריק קאבאלרו, זה קרה ברחוב פדלר - תיאור ההתנגשות בפרנסיס הנרי מאי, עיתון הסטאנדרד, 13 באוגוסט 1998
