פרנסס הודג'סון ברנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פרנסס הודג'סון ברנטאנגלית: Frances Hodgson Burnett;‏ 24 בנובמבר 184929 באוקטובר 1924) הייתה סופרת אמריקאית ממוצא אנגלי, נודעה בעיקר ככותבת ספרי הילדים "סוד הגן הנעלם", "לורד פונטלרוי הקטן" ו"נסיכה קטנה".

ביוגרפיה

פרנסס אליזה הודג'סון נולדה בעיר מנצ'סטר שבאנגליה, לאב ששימש כמנהל חברת מסחר. בגיל 4 התייתמה מאביה ומשפחתה הצטמצמה לאם וארבעה אחים ואחיות. עקב מותו של אביה, מצבה הכלכלי של המשפחה היה רע, והם רעבו ללחם. בצעירותה חיברה סיפורים שהציגה בתיאטרון בובות לפני משפחתה. את ספריה הראשונים כתבה על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.

בשנת 1864, כאשר הייתה בת 15, היגרה יחד עם משפחתה למדינת טנסי שבארצות הברית. בשנים האלו החלה ברנט בקריירה הספרותית שלה. היא החלה לפרסם סיפורים שנדפסו בשבועונים לנשים, וזכו להצלחה.

בשנת 1877 יצא ספרה הראשון, "אותה עלמה או'לאורי", שבו תיארה את חיי הכורים האנגלים. לאחר נישואיה עברה יחד עם בעלה הרופא לוושינגטון, שם חיברה כארבעים סיפורים ומחזות.

ספרה הידוע ביותר, "לורד פונטלרוי הקטן", החל כסיפורים שסיפרה לילדיה, ומאוחר יותר יצא לאור בצורת סיפור בהמשכים בעיתון הילדים האמריקאי "סנט ניקולס". בשנת 1886 יצא בתור ספר. הספר תורגם לעברית על ידי א"ל יעקבוביץ עקיבא בשנת 1922, ופעם שנייה, תחת השם "הלורד הקטן", בשנת 1951.

בערך באמצע שנות התשעים של המאה ה-19 חזרה ברנט לאנגליה, ושהתה שם כ-12 שנים, במהלכם לקחה חלק חשוב במאבק על הבטחת זכויות יוצרים לסופרים על יצירותיהם, מאבק שהוביל בסופו של דבר להכרה בזכויות הקניין הרוחני של הסופרים באנגליה. במהלך שהותה באנגליה התגרשה ברנט מבעלה הראשון, והתחתנה בשנית בשנת 1900. בשנת 1909 חזרה ברנט לארצות הברית.

ב-29 באוקטובר 1924 נפטרה פרנסס ברנט בניו יורק.

ספריה לילדים

  • לורד פוֹנְטְלְרוֹי הקטן (1886. תרגום אברהם-אריה עקביא, ורשה 1922; אוריאל אופק, 1974; יחיעם פדן, 2000) – קורותיו הרצופות תהפוכות של סדריק הנלבב, שחי עם אמו בחדר דל בניו-יורק ומפליג לאנגליה, לרשת את תוארו ונחלתו של סבו, הרוזן הגלמוד וקשה-הלב. הספר כבש בסערה את אנגליה ואמריקה, נדפס בעשרות מהדורות, הומחז והוסרט פעמים אחדות, ותמונת "הלורד הקטן" (הוא בן הסופרת ששימש דוגמן לצייר), המסורק בתלתלים ארוכים ולבוש חולצת-מלחים רחבת-צווארון, יצרה את "אופנת פונטלרוי" בלבוש ובתסרוקת.
  • אֶדִיתָה והפורץ (1888. תרגום אברהם בירמן, 1966 [כלול בספר הבא]) – מפגש לילי בין ילדה תמימה וגנב.
  • שרה קְרוּ (1888. תרגום אברהם בירמן, 1966) – סבלותיה של ילדה אצילת-נפש, המתגוררת בעליית-גג, עד בוא גאולתה.
  • אחותו החמודה של חוֹסֶה (1889)
  • ג'וֹבָנִי והאחר (1892) – קורותיהם של ילדים שבדו מלבם סיפורים.
  • זו שהכרתי טוב מכל (1893) – סיפור אוטוביוגרפי על נעורי המחברת.
  • יצירת מרקיזה (1901)
  • נסיכה קטנה (1903. תרגום דליה למדני, 1977; יהודה אטלס, 2009) – גרסה מורחבת של שרה קרו.
  • מלכת פעמון-הכסף (1906. תרגום דורית וינה בשם פעמונית הכסף, 1981)
  • הבית הגועש-רועש (1907)
  • ארץ הפרח הכחול (1909)
  • סוד הגן הנעלם (1911. תרגום אוריאל אופק, 1968; עידית שורר בשם הגן הנסתר, 2006) – קורותיה של מרי היתומה, שהגיעה אל אחוזת דודה, גילתה גן סודי, הפכה את דודנה החולני לבריא בגופו ובנפשו, והצלחת השניים להפוך את הגן העזוב לפינת-קסם.
  • הנסיך האובד (1915. תרגום שרה זילברברג, 1979) – נער לונדוני יוצא להעביר את בשורת המרד בארץ סאמביה השדודה ומתגלה כנסיך הממלכה.
  • זיאה הגיבנת הקטנה (1916)
  • האנשים הלבנים (1917)
  • בגן (1925. הופיע אחרי מותה)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסס הודג'סון ברנט בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0