פרנץ אלכסנדר
| לוח זיכרון על שמו בברלין | |
| לידה |
22 בינואר 1891 בודפשט, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1964 (בגיל 73) פאלם ספרינגס, קליפורניה |
| ענף מדעי | פסיכואנליטיקה |
| מקום מגורים | הונגריה, גרמניה, ארצות הברית |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| האסכולה של שיקגו | |
פֶרֶנץ אלכסנדר (בהונגרית: Alexander Ferenc; בודפשט, 22 בינואר 1891[1] - פאלם ספרינגס, קליפורניה, 8 במרץ 1964) היה רופא, פסיכיאטר, הונגרי-יהודי ואמריקאי, פרופסור באוניברסיטה, פסיכואנליטיקאי, חלוץ הרפואה הפסיכוסומטית[2], מייסד "האסכולה של שיקגו". אביו, בֶּרְנַאט אלכסנדר[3] (1927-1850), היה סופר הונגרי ממוצא יהודי ופרופסור לפילוסופיה ואסתטיקה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
קריירה
פרנץ אלכסנדר הוא בנם של ברנאט אלכסנדר ורגינה ברסלר.[4] הוא למד לימודי רפואה באוניברסיטת גטינגן שבגרמניה ואחרי שחזר לבודפשט עסק בהיבטים הביוכימיים של מחלות הנפש ואחר כך במקרים שלא התאימו לגישה האורגנית הקלאסית. משנת 1919 עבד ולמד במכון הפסיכואנליטי בברלין. המנטור שלו היה קרל אברהם. ב-26 בפברואר 1921 נשא לאישה בשרלוטנבורג את אנה וניאר, סופרת ילידת טריאסטה[5]. לאחר מכן עזב לארצות הברית, וב-1932 מונה למנהל של המכון הפסיכואנליטי בשיקגו. בין השנים 1956 ו-1964 היה מנהל המכון למחקר בתחום הפסיכיאטריה והפסיכואנליטי של בית החולים מאונט סיני (לוס אנג'לס). בין 1957 ו-1964 היה מרצה מן המניין באוניברסיטת דרום קליפורניה כפרופסור לפסיכיאטריה קלינית. הוא מילא תפקיד חשוב בהפצת הפסיכואנליזה בארצות הברית. הוא התמקד יותר בפסיכואנליזה קלאסית מאשר בהתערבות טיפולית. העבודות הידועות ביותר שלו נוגעות לתפקידן של הפרעות פסיכיאטריות בהתפתחות מחלות גופניות ופיתוח הבטים פסיכוסומטיים. הוא ניסה לחקור את הדינמיקה הפסיכולוגית של מחלות גופניות רבות.
עבודותיו העיקריות
- יסודות הפסיכואנליזה (ניו יורק, 1948);
- מחקרים ברפואה פסיכוסומטית (T. French-csel, ניו יורק, 1948);
- רפואה פסיכוסומטית (ניו יורק, 1950);
- פסיכואנליזה ופסיכותרפיה (לונדון, 1957);
- תולדות הפסיכיאטריה (ST Selesnickel-lel, ניו יורק, 1966).
בשפת המקור:
- Fundamentals of psychoanalysis (New York, 1948);
- Studies in psychosomatic medicine (T. French-csel, New York, 1948);
- Psychosomatic medicine (New York, 1950);
- Psychoanalysis and psychotherapy (London, 1957);
- The history of psychiatry (S. T. Selesnickel-lel, New York, 1966).
מקורות
הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.
מידע נוסף
- András Gergely: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים ידועים. Bp., מכבי, 2001.
- Gulyás Pál בודפשט: איגוד הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939-2002.
- הונגרים באמריקה. נערך על ידי Szy, Tibor. העיר ניו יורק, אגודת האוניברסיטה ההונגרית, אינק, 1963.
- לקסיקון יהודי הונגרי. אד. פיטר אוגווארי. Bp., לקסיקון יהודי, 1929.
- הלקסיקון החדש של Révai. Főszerk. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996.
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי
בשפת המקור:
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Bp., Makkabi, 2001.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
- Hungarians in America. Edited by Szy, Tibor. New York City, Hungarian University Association, Inc, 1963.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Alexander Ferenc. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. október 14.)
- ^ טיפול דינמי קצר מועד
- ^ מרצים יהודים באוניברסיטאות בהונגריה 1848-1944
- ^ "Magyarországi egyetemi tanárok életrajzi adattára 1848–1944 I. Zsidó és zsidó származású egyetemi tanárok" (PDF). Eötvös Loránd Tudományegyetem. ELTE Eötvös Kiadó. 2012. נבדק ב-2015-06-22.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 57/1921. folyószáma alatt.
