פרנץ בייר
 | |
| גנרל פרנץ בייר | |
| לידה |
27 במאי 1892 באוצן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1968 (בגיל 76) באד וייסי, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות |
1911–1919 1935 – 1945 |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-331 מפקד הדיוויזיה ה-44 מפקד דיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44 מפקד הקורפוס ה-17 מפקד קורפוס הפאנצר ה-57 מפקד הקורפוס ה-5 מפקד הקורפוס ההררי ה-49 מפקד הקורפוס ה-80 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל פרנץ בייר (בגרמנית Franz Beyer; 27 במאי 1892 - 15 באוקטובר 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
בייר נולד ב-27 במאי 1892 בבאוצן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1911 התגייס לצי הגרמני הקיסרי, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה שירת באוניות המערכה וסטפאליה ופריזיה המזרחית. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה פרש בייר מהצבא, והצטרף למשטרה, שם התקדם לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1935 הצטרף בייר לורמאכט, וב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-66. ב-1 באפריל 1938 הועלה בייר לדרגת אוברסט, וב-1 באפריל 1939 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-131.
מלחמת העולם השנייה
בפרוץ המלחמה היה בייר מפקד רגימנט הרגלים ה-131, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-17. במהלך המערכה על צרפת לחם בייר עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-31, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עמו במסגרת הקורפוס ה-29. ב-12 בספטמבר 1941 קיבל בייר את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-30 בדצמבר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-331, ולחם עימה כחלק מקורפוסי הפאנצר ה-40 וה-56. ב-1 בפברואר 1942 הועלה בייר לדרגת גנרל מיור, ובתחילת 1943 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 במרץ 1943 מונה בייר למפקד הדיוויזיה ה-44, שפעלה כחלק מהארמייה ה-15, וב-1 ביוני 1943 הוסבה לדיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44. ב-23 בנובמבר 1943 הועברה הדיוויזיה לאיטליה, שם לחמה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-14 במסגרת הארמייה העשירית בקרב מונטה קאסינו. ב-27 באפריל 1944 מונה בייר למפקד הקורפוס ה-17, שהיה חלק מהארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה, וב-25 במאי מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-57, שהיה חלק מהארמייה השמינית במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-2 ביוני מונה בייר למפקד הקורפוס ה-5, שהיה בעתודת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה, וב-26 ביולי מונה למפקד הקורפוס ההררי ה-49, שפעל תחת פיקוד הארמייה ההונגרית הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-7 באוגוסט 1944 מונה בייר למפקד הקורפוס ה-80, ופיקד עליו במהלך הקרב על הבליטה, כחלק מהארמייה השביעית. באפריל 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה ה-19, עימה לחם עד לכניעת כל כוחות קבוצת ארמיות B בכיס הרוהר, ב-18 באפריל 1945.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 שוחרר קנייס מהשבי. לאחר שחרורו התגורר בייר בבאד וייסי עד למותו ב-15 באוקטובר 1968.
קישורים חיצוניים
- פרנץ בייר באתר www.lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
