פרנץ מזאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פֶרֶנְץ מֶזֶאִי, (בהונגרית: Mezey Ferenc, בשמו הקודם גרינפלד, ניראצ'אד, 5 בפברואר 1860 - בודפשט, 2 ביולי 1927)[1] היה הונגרי-יהודי, דוקטור למשפטים, עורך דין, עורך עיתון. הוא היה דודו של עורך הדין והמשורר שאנדור מזאי.
חייו
מזאי בא ממשפחה יהודית, בנם של אלברט מזאי (גרינפלד) ורוזה פאביאן. הוריו הועידו אותו להיות רב, אך הוא נכנס לתחום המסחר והגיע לבנק. עם זאת, הוא לא אהב את הקריירה הזו ולכן עבר לאוניברסיטת פשט ולמד שם משפטים. הוא סיים את הדוקטורט במשפטים, ואחר כך את בחינות לשכת עורכי הדין והפך לעורך דין מתמחה בבודפשט. באותה עת הכין את הקרקע לעיתונים, מגזינים וכתבי כת יהודיים ולקבלת היהודים לתוך החברה ההונגרית והיה מזכיר התנועה. יחד עם יוז'ף באנוצי הקים את האגודה הספרותית היהודית-הונגרית בשנת 1894 ובמשך שנתיים היה המזכיר ועורך ספר השנה שלה. הוא היה פעיל בענייני התרבות של הקהילה היהודית. משנת 1889 היה היועץ המשפטי והמזכיר של אגודת הצדקה היהודית החברה קדישא, והפך את המוסד למשמעותי, ארגן את ניהולו את האדמיניסטרציה שלו וזכה להרבה כבוד בתחום הצדקה הציבורית על ידי הקמת מוסדות עשירים. הוא היה המזכיר של הקהילה היהודית (הגדולה והחשובה) של רובע 6, ושל הקרן הציבורית הלאומית היהודית. בית האבות היהודי פותח על ידו על בסיס רחב יותר, וביוזמתו הוקמו בית לסיעודיים ובית החולים היהודי. בהמשך נבחר על ידי הקהילה כסגן נשיא בכיר, עד פרישתו ממשרה זו בשנת 1916. לפני כן בשנת 1902 מונה למזכיר הלשכה הלאומית על ידי שר התרבות, זאת בתקופת נשיאותו בלשכה של עורך הדין והעיתונאי מור מזאי, הוא הפך תחילה לסגן נשיא הלשכה, ומשנת 1925 ליו"ר פעיל. בנוסף, שימש בוועדת ההיגוי של בית המדרש לרבנים בבודפשט משנת 1905, ומשנת 1914 היה נשיא, ויו"ר ועד המנהל של מועצת "המכון הארצי להכשרת מורים יהודים". הוא הניח את היסודות להקמת פנימייה להכשרת רבנים ומורים. בין השנים 1884–1891 היה העורך משותף של כתב העת סקירה יהודית-הונגרית עם יוז'ף באנוצי ואחר כך עם לאיוש בלאו. הוא קיבל דרגת "יועץ המלכותי" כהוקרה לפועלו. הוא היה ממקימי המוזיאון והארכיון היהודי-הונגרי שנפתח ב -1916. מזאי עסק גם בכתיבה ספרותית. סיפוריו הקצרים הופיעו בשם "רישומים מהחיים היהודיים ההונגריים". מותו נגרם כתוצאה ממחלת כליות כרונית והוא הובא למנוחת עולמים ב -4 ביולי 1927 בהבעת צער בלתי מחולקת של כל יהדות הונגריה.
בשנות לימודיו כסטודנט כתב בעיתונות ערי השדה, לימים כתב מאמרים בכתבי עת משפטיים מקצועיים כמו "כתב העת למדעי המשפט" (1888). הוא היה כאמור בבין מקימי ה"סקירה יהודית-הונגרית" וערך אותו בין השנים 1891–1895, שם פורסמו מאמריו תחת שמות בדויים של פרנץ קובץ' ואימרה קרשי.
מקורות
- חייהם של סופרים הונגרים. פרנץ מזאי. Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái VIII. (Löbl–Minnich). Budapest: Hornyánszky. 1902.
- לקסיקון יהודי הונגרי. פרנץ מזאי. Magyar zsidó lexikon
- פרנץ מזאי במוזאון לספרות פטפי Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusába
מידע נוסף
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
- Emlékkönyv a Ferenc József Országos Rabbiképző Intézet ötvenéves jubileumára 1877-1927. 1-2. köt. Kiadják Blau Lajos, Hevesi Simon, Friedman Dénes. Bp., 1927.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Bp., Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004.
קישורים חיצוניים
- פרנץ מזאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 957/1927. folyószáma alatt.
