פרנץ פלדווארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. פרנץ פלדווארי (במקור דויטש עד 1913,[1] בהונגרית: Földvári Ferenc;‏ בודפשט, 25 באוגוסט 1895[2] – בודפשט, 19 בפברואר 1981) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא עור, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט (דוקטורט קטן .CSc) במדעי הרפואה (1952).

קורות חייו

פרנץ דויטש נולד במשפחה יהודית כבנם של הרופא ארתור דויטש ושל אירן באק. הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל את התואר שלו ב-1919. בשנה שבה השיג את התעודה, הוא שהה כמה חודשים במכון לפתולוגיה של האוניברסיטה. מהשנה שלאחר מכן היה מתמחה ללא שכר במרפאת עור וגינקולוגיה. הוא היה מתמחה בשכר מספטמבר 1923 ומרצה מ-1924. בפברואר 1936, הוא הוסמך כמרצה בכיר פרטי (לא חלק מהסגל) בתחום הטיפול הדרמטולוגי.[3] מספטמבר אותה שנה קיבל את התואר מרצה בכיר כללי ללא שכר ולאחר מכן בשכר. ב-1938 הפך לראש המכון בפועל ולאחר מכן התפטר מתפקידו בנובמבר של השנה שלאחר מכן. ככל הנראה נאלץ להתפטר בשל החוקים ה (אנטי)יהודיים. הוא נאלץ לנהל רק פרקטיקה פרטית לפרנסתו בין 1938 לבין 1945. אחותו, קלרה דויטש, נספתה בשואה. לאחר המלחמה מ-4 באפריל 1945 הפך שוב לעובד במרפאה כמרצה בכיר ללא שכר. בשנה שלאחר מכן, הוא קיבל את התואר פרופסור באוניברסיטה ציבורית ומונה למנהל המרפאה לדרמטולוגיה ואונקולוגיה של אוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (משנת 1951 אוניברסיטת אטווש לוראנד).[4] משנת 1952 הוא הוביל את המכון הלאומי לדרמטולוגיה וגינקולוגיה. הוא היה נשיא הקבוצה המקצועית וחבר מערכת של כתב העת המדעי של הקבוצה המקצועית. פלדווארי עבד כרפרנט בוועדה הביולוגית והקלינית של האקדמיה ההונגרית למדעים והיה יושב ראש ועדת המומחים של האקדמיה. נבחר כחבר מערכת של חברות זרות וכתבי עת מדעיים רבים. במשך עשרים ואחת שנים, הוא הוביל את המוסד הלאומי לדרמטו-וונרולוגיה החשוב ביותר ובמשך תשע-עשרה שנים היה נשיא האגודה ההונגרית לרפואת עור.

תחום המחקר שלו היה מחלות עור מעוררות שלפוחיות, זיהומים פטרייתיים וצורות שונות של עגבת. כמעט מאה מאמרים מדעיים שלו פורסמו, מחציתם בשפות זרות. עגבת ירדה בהונגריה בשנות ה-60 במידה רבה עקב פעולתו.

משפחתו

אשתו הייתה איזבלה נוימן (19051973),[5] בתם של שאנדור ד' נוימן, סוחר עצים, ושל הלן נוימן, לה נישא בבודפשט ב-1944.

חבריות

  • חבר מערכת של Vesztnyik Dermatologii במוסקבה
  • חבר מערכת ה-Dermatologische Wochenschrift בברלין
  • חבר מערכת של Excerpta Medica באמסטרדם
  • חבר מערכת של Hautarzt במינכן
  • חבר מערכת של Dermatologica בבזל
  • חבר כבוד של האגודה האוסטרית לרפואת עור (Österreichische Dermatologische Gesellschaft).
  • חבר כבוד באיגוד האיטלקי לרפואת עור
  • חבר באגודה הבולגרית לדרמטולוגיה (Societas Dermatologica Bulgarica).
  • חבר כבוד של האגודה ההודית לרפואת עור
  • חבר באגודת הדרמטולוגיה הגרמנית (Deutsche Dermatologische Gesellschaft).
  • חבר נספח באיגוד הבלגי לרפואת עור
  • חבר כבוד של החברה הפולנית לרפואת עור (Societas Dermatologica Pologna).
  • חבר מלא וחבר בוועדת הניהול של האגודה הבינלאומית לדרמטולוגיה טרופית (ניו יורק).
  • חבר באקדמיה הגרמנית למדעי הטבע לאופולדינה (מאז 1967)

מחקריו ופרסומיו העיקריים

  • מחקרי קיבוע משלימים במחלות עור פטרייתיות (ארכיון רפואי הונגרי, 1935, 36)
  • על טיפול והחלמה של עגבת (חינוך רפואי, 1936)
  • פניצילין ועגבת (Orvosok Lapja, 1948, 45)
  • השפעת פניצילין על זיהום ב-Trypanosoma equiperdum (עיתון הרופאים, 1948, 47)
  • שני מקרים של mycosis fungoides שטופלו בחנקן חרדל (עיתון הרופאים, עם לאיוש נקאם, 1948, 52)
  • דרמטיטיס מטופל ב-BAL (זהב, ארסנובנזן); אקסנתמה הנגרמת על ידי BAL (שבועון רפואי, 1949, 6)
  • על ריפוי אקטינומיקוזיס: תוצאות החלמה של 15 חולים שטופלו בפניצילין (שבועון רפואי, 1950, 30.)
  • על הנזק המתרחש בקשר לטיפול בעגבת, תוך התייחסות מיוחדת לארסנובנזן: אינדיקציות והתוויות נגד בטיפול (שבועון רפואי, 1951, 28)
  • על זיהומים פטרייתיים עמוקים, בהתייחס במיוחד לבלסטומיקוזיס (עם אדה פלוריאן, שבועון רפואי, 1954, 4.)
  • על תהליכי ההסתננות והאקסודטיביים של רירית הפה* (עגבת, פמפיגוס) (שבועון רופאי השיניים, 1955, 10.)
  • לאיוש נקאם (1868-1957) (שבועון אורדולוגי, 1957, 13)
  • הנחיות חדשות לטיפול בעגבת והעברתן לפועל (שבועון רפואי, 1958, 12)
  • ניסיון על נזקי הסטרואידים; חשיבותם בטיפול ( עם נוספים, שבועון רפואי, 1960, 16)
  • בעיות של הגישה לטיפול חולני בסטרואידים סטטיים (עם נוספים, שבועון רפואי, 1960, 22)
  • המצב הנוכחי של עגבת בהונגריה (עם אישטוואן קארואי, שבועון רפואי, 1960, 24)
  • על ההתקדמות והמצב של רפואת העור (שבועון רפואי, 1962, 13)
  • תצפיות חדשות על בלסטומיקוזיס בעור העכוז (עם אדה פלוריאן, שבועון רפואי, 1962, 36)
  • טמאש ראבנאי (1893–1963) (שבועון רפואי, 1963, 33.)
  • על הגורמים החשובים ביותר במאבק בעגבת (עם אישטוואן קארואי, שבועון רפואי, 1964, 10)
  • התנסויות טיפוליות המבוססות על 643 מקרי פמפיגוס (שבועון רפואי, 1965, 30)
  • 15 שנות הניסיון שלנו עם מיקוזיס עמוק (עם אדה פלוריאן, אורבוסי הטילאפ, 1966, 1)
  • מבט אחורה על ההיסטוריה של רפואת העור. תצפיות ונתונים לכמה שאלות בפמפיגוס (שבועון רפואי, 1967, 50)

פרסים והוקרה

  • הרופא דגול (1954)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הלסינקי (1966)
  • מדליית זיכרון על שם איגנץ זמלווייס (1966)
  • עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1967)
  • לאחר מותו הקים יורשו קרן לתמיכה ברופאי עור צעירים. הקרן פעלה משנת 1981 עד 1993, אז בשנת 2005 הקרן קמה לתחייה ומאז הוענק מדי שנה פרס ד"ר פרנץ פלדווארי.

לקריאה נוספת

  • אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
  • Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת אשית אגנש קניירש).
  • Magyar orvoséletrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים מסת"ב 963-950-132-8)
  • Révai új lexikona VII (הלקסיקון החדש של רוואי מסת"ב 963-927-241-8).

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 26103/1913. Forrás: MNL-OL 30793. mikrofilm 635. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1913. év 13. oldal 11. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 2406/1895. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-04.
  3. ^ "A Budapesti Királyi Magyar Pázmány Péter Tudományegyetem almanachja". 1936. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  4. ^ "Egyetemi nyilvános rendes tanár". Magyar Közlöny. 1946-01-18. נבדק ב-2021-06-04.
  5. ^ "Földvári Ferencné halotti bejegyzése a Budapest X. kerületi polgári halotti akv. 1309/1973. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-04.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0