פרס ז'אן אמרי
| תיאור | פרס למסאות |
|---|---|
פרס ז'אן אָמֶרי למסאוּת אירופאית הוא "פרס על הישגים יוצאי דופן בתחום המסאוּת מאירת העיניים והחיונית לזמנהּ" שייסד־מחדש רוברט מנשה בשנת 1999 לזכרו של ז'אן אמרי. הפרס מוענק מדי שנתיים.
היסטוריה
הפרס הוקדש כבר ב־1982 על ידי מריה אמרי, אלמנתו של ז'אן אמרי, יחד עם חברת ההוצאה לאור של אמרי, Klett-Cotta, והוענק ארבע פעמים עד 1991. רוברט מנסה השתמש בכספי פרס המדינה האוסטרית לעיתונאות תרבות, שהוענק לו ב־1999, כבסיס להחייאת פרס ז'אן אמרי, המוענק בקביעות מאז שנת 2000.
בדברים שצוטטו בכתב העת הגרמני Profil, אמר מנסה: "[ז'אן אמרי כתב] חיבורים למופת ברוח הנאורות", כהסבר לקריאת הפרס על שמו.
לאורך השנים כלל חבר המושבעים העצמאי את: גינטר קונרט, הלמוט הייסנביטל, היינץ לודוויג ארנולד, וולפגנג בישר, וקרל־מרקוס גאוס. חבר השופטים נכון לנובמבר 2015 הוא: רוברט מנסה (יו"ר), לאסלו פ. פולדני, מיכאל קריגר, גילה לוסטיגר, כריסטינה וייס, וקלאודיו מגריס (חָבר כבוד בחֶבר השופטים). מאז 2015 חיזקו הוצאת קלט־קוטה וקרן התרבות אליאנץ, בשיתוף עם כתב העת Eurozine, את הדגש על אירופאיוּת בפרס.
הפרס, שגובהו 15 אלף אירו, הוא אחד מפרסי היצירה הנדיבים ביותר בעולם דובר הגרמנית.
זוכי הפרס
- 1982: לותאר באייר
- 1985: ברברה זיכטרמן
- 1988: מתיאס גרפראת
- 1991: ריינהרד מרקל, עורך דין פלילי ופילוסוף משפטי
- 2000: פראנץ שו
- 2002: דורון רבינוביץ'
- 2004: מיכאל ייסמן, עיתונאי, עבור "להתראות, אתמול: העבר הגרמני והפוליטיקה של המחר"
- 2007: דראגו יאנצ'ר
- 2009: אימרה קרטס
- 2012: דובראבקה אוגרשיץ'[1]
- 2016: אדם זגייבסקי
- 2018: קרל־מרקוס גאוס[2][3]
- 2020: איבן קרסטב[4]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס ז'אן אמרי (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ Jean Améry-Preis für Dubravka Ugresic. In: Saarbrücker Zeitung (Kultur) vom 29. August 2012, S. B5
- ^ orf.at: Karl-Markus Gauß erhält Jean-Amery-Preis. Artikel vom 15. Dezember 2017, abgerufen am 15. Dezember 2017.
- ^ Jean Améry-Preis für europäische Essayistik an Karl-Markus Gauß, buchmarkt.de, 15. Dezember 2017, abgerufen am 15. Dezember 2017.
- ^ Jean-Améry-Preis für europäische Essayistik geht 2020 an Ivan Krastev, buchreport.de vom 10. März 2020, abgerufen 24. März 2020
