פשרת מיזורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת ארצות הברית ב-1820. הפשרה אסרה עבדות בטריטוריות הלא מאורגנות (ירוק כהה) והתירה עבדות במיזורי (צהוב) וארקנסו (כחול)

פשרת מיזוריאנגלית: Missouri Compromise) היה חוק שהתקבל בקונגרס האמריקני ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות בארצות הברית ומתנגדיה, והסדיר את ההתייחסות החוקית לעבדות בטריטוריות המערביות, הטריטוריות שנוספו לארצות הברית ברכישת לואיזיאנה.

ב-1818 ביקשה מיזורי להצטרף לאיחוד כמדינה. עד אותה עת היו באיחוד 22 מדינות, 11 חופשיות מעבדות ו-11 המתירות עבדות, כך שנשמר האיזון בנושא זה. בקשתה של מיזורי להתקבל לאיחוד יצרה חשש מהפרת האיזון.

במקביל, ביקשה גם טריטוריית מיין, הנקייה מעבדות, להצטרף לאיחוד. הדיון בשתי הבקשות גרם לקונפליקט בין שני בתי הקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים), לא רק בנושא העבדות עצמו, אלא גם בעניין צירופן של מיין ומיזורי לאיחוד על סמך אותו חוק.

בפשרה שהושגה בסופו של דבר, "פשרת מיזורי", אושרה בקשת שתי הטריטוריות להצטרף לאיחוד כמדינות - מיין כמדינה חופשית מעבדות, ומיזורי כמדינה המתירה עבדות, ונקבע שבכל הטריטוריות שמצפון לקו הרוחב '36°30 (בערך המשכו של קו מייסון-דיקסון), והכלולות בשטחי רכישת לואיזיאנה תיאסר העבדות, פרט למדינת מיזורי עצמה שנמצאת צפונית לקו רוחב זה.

הפשרה עברה כשני חוקים נפרדים, האחד לצירופה של מיין והשני לצירופה של מיזורי, ולאיסור העבדות בשטחים שמצפון לקו הרוחב שנקבע, ואושרה על ידי הנשיא ג'יימס מונרו בתחילת מרץ 1820.

פשרת מיזורי דחתה בכמה עשרות שנים את העימות הבלתי נמנע בין הצפון לבין הדרום בנושא העבדות, עימות שפרץ בסופו של דבר במלחמת האזרחים האמריקנית ב-1861. עוד לפני פרוץ מלחמת האזרחים בוטלה פשרת מיזורי עם חקיקת חוק קנזס נברסקה ב-1854, ואף הוכרזה כמנוגדת לחוקה ב"פסק דין דרד סקוט" ב-1857.


ראו גם


קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0