רבי צבי הירש קאיידנובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צבי הירש קיידנובר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי צבי הירש קאיידנובר
ספר קב הישר, מהדורת ונציה תק"ג (1743)
ספר קב הישר, מהדורת ונציה תק"ג (1743)

רבי צבי הירש קאיידנובר או קוידנובר (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', 1650 בערך[1]ט"ו באדר ב' ה'תע"ב, 1712) היה אב"ד פרנקפורט ומחבר ספר המוסר קב הישר, אחד מספרי המוסר החשובים והנפוצים, שראה אור בעשרות מהדורות.[2] בנו של רבי שמואל קאיידנובר מחבר ספר 'ברכת הזבח'.

תולדות חייו

נולד בווילנה וחי בצעירותו בקרקוב, לשם עבר עם אביו, עקב גזירות ת"ח-ת"ט בהן רצחו הקוזאקים את שתי אחיותיו. לאחר מכן עבר עם אביו למיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה (1659), ולאחר מכן לגלוגאו (שלזיה), ולפיורדא (בוואריה - גרמניה) (16601667).

למד אצל ר' יוסף יוסקא (רבה של מינסק ואב"ד דובנא), מחבר ספר המוסר "יסוד יוסף", המבוסס על קבלת האר"י.

לאחר מכן שב לווילנה, עסק במסחר והיה לאחר מנכבדי הקהילה. עקב עלילה שקרית, נכלא עם בנו בסלוצק לזמן קצר ולאחר מכן עבר לפרנקפורט, שם כיהן ברבנות[דרוש מקור]. מיד כשהגיע לפרנקפורט הוא הביא לדפוס את ספרו של אביו, "ברכת שמואל", לו אף חיבר הקדמה ("הקדמת בן המחבר", הכוללת ביוגרפיה קצרה של האב והבן). שם גם חיבר את ספרו קב הישר'.

חתנו של צבי הירש קאיידנובר היה רבי אלחנן הנלי קירכהן, מחבר ספר המוסר "שמחת הנפש[3].

נפטר בט"ו באדר ב' ה'תע"ב, ונקבר בפרנקפורט[4].

ספר קב הישר

בעת שהותו בפרנקפרוט כתב את ספרו החשוב "קב הישר", שהוא עיבוד ספרו של רבו "יסוד יוסף". הספר נדפס לראשונה בפרנקפורט ב-1706, הספר התקבל בחיבה, ונדפס במאות מהדורות.

קאיידנובר עצמו ערך את הספר "קב הישר" במהדורה דו-לשונית בעברית וביידיש.

שם הספר נגזר משמו, 'קב' - בגימטריה 'צבי', 'הישר' - הן אותיות שמו השני 'הירש'. כמו כן הספר מחולק ל'קב' פרקים.

באחד מפרקי הספר[5], הוא מביא סיפור שאירע עם הרמב"ן, לפיו בנו של הרמב"ן המיר את דתו. אך ברבים מהמהדורות השמיטו את דבר המעשה. בן ציון פישלר הוכיח שלאגדה זו אין כל בסיס עובדתי[6].

וכך עיקר המעשה כפי שמופיע בספר: הרמב"ן כתב באחד מדרושיו: "כל בר ישראל שהמיר דתו ועובד איזה עבודה זרה מן האומות אזי צריך לידע שאותו הבן אינו מזרע ישראל הוא, כי בוודאי הוא מזרע האומות או בן תמורה". זמן מה לאחר מכן, המיר בנו של הרמב"ן את דתו, והאפיפיור התריס ברמב"ן "ראה הדרוש שלך שנדפס מקרוב. ועתה - נכשל זרעך בדבריך". בעקבות דבר זה סיגף עצמו הרמב"ן בסיגופים גדולים "והיה יותר מצער על הדרוש שהדפיס, יותר מצערו על בנו שהמיר דתו".

באחד הימים, אשת הרמב"ן גילתה לו כי באחד הלילות כשחזרה מהמקווה תקף אותה אחד השרים, ואותו הבן הוא ממנו. כראיה לכך הטמינה אצלה את אחד מאצבעותיו של אותו שר שנשכה בעודו תוקף אותה. כששמע זאת הרמב"ן סיפר את דבר המעשה לאפיפיור, שציווה להביא לפניו את אותו שר. השר הובא, כשהוא עוטה כפפות על ידיו, לבקשת האפיפור הוסרו הכפפות, ונוכחו לדעת שאכן הוא חסר אצבע אחת. והודה על דבר המעשה. בשמוע הרמב"ן את דבריו אמר: "ראה שהתורה שלנו הוא אמת ודברי חכמים ודבריהם הן אמת".

לקריאה נוספת

  • יעקב בן חיים יוסף אלבוים, "קב הישר: קצת דברים על מבנהו, על ענייניו ועל מקורותיו", חוט של חן; שי לחוה טורניאנסקי. עורכים: ישראל ברטל ואחרים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשע"ג. עמ' 15-64
  • Moshe Idel, “On Rabbi Zvi Hirsh Koidanover’s Sefer Qav ha-yashar,” in Jüdische Kultur in Frankfurt am Main von den Anfängen bis zur Gegenwart, ed. Karl E. Grözinger, pp. 123–133 (Wiesbaden, Ger., 1997).

קישורים חיצוניים

ספרו קב הישר

הערות שוליים

  1. ^ רבי צבי הירש קוידנובר זצ”ל
  2. ^ קטלוג הספרייה הלאומית מונה כ-100 מהדורות
  3. ^ הערך קִירְכְהַן, אֶלְחָנָן הֶנֶלִי באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 687
  4. ^ הכתובת על המצבה: http://www.steinheim-institut.de/cgi-bin/epidat?id=ffb-6735&lang=en
  5. ^ פרק פא.
  6. ^ בן-ציון פישלר, של מי הילד הזה?, באתר הארץ, 15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן, ככל הנראה שורש האגדה הוא דבריו בפירושו לתורה: "ואמר פרה ראש. לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו" (דברים כט, יז).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0