קוזקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קוזאקים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר אורלובסקי: דיוקן עצמי במדי קוזאק מאורנבורג; שמן על בד

קוֹזָקיםרוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הוא עם שמורכב בעיקרו מסלאבים מזרחיים שישבו במזרח אירופה. נודעו בשל קהילותיהם העצמאיות והצבאיות-למחצה. הם ישבו בחלקים מחבר העמים הפולני-ליטאי, באימפריה הרוסית, ובברית המועצות (בדרום ובאוקראינה). רובם המוחלט נוצרים בני הכנסייה האורתודוקסית המזרחית או אדוקי האמונה הישנה.

מקור השם

השם "קוזאקים" מגיע מהשפות הסלאביות המזרחיות הישנות מהמילים козакъ, kozak, שהושאלו משפת הקומנים, בה משמעותה "איש חופשי". מקור המילה בקזחית שגם היא שפה טורקית. "קוזאק" היה גם השם שניתן לפרש קל באיחוד הפולני ליטאי, ללא התחשבות במוצא האתני.

Russian Cossacks

היסטוריה

מקורם של הקוזאקים בקבוצות של איכרים, צמיתים וחולופ שנמלטו מכפריהם או אדוניהם במהלך המאה ה-12 ואילך במטרה להיות חופשיים. הקוזאקים שהתערבבו עם קבוצות ממוצא טורקי וטטרי התארגנו באזור הספר בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית, מקום שבו לא היה שליט ולא הייתה סכנה שאדוניהם לשעבר יבואו להחזירם לשיעבוד. הקוזאקים היו ידועים בכישורים הצבאיים שלהם מאות בשנים. הממשל הסובייטי דיכא אותם, מאחר שמרביתם היו נאמנים לצאר ולכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. תחיית תרבות הקוזאקים ברוסיה ובאוקראינה החלה רק לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.

ההיסטוריה המשותפת ליהודים ולקוזקים היא היסטוריה עקובה מדם ורצופה בשנאה. בפרעות ת"ח-ת"ט ערכו הקוזאקים מסע רצח שיטתי של יהודי אוקראינה ופולין במהלך מרד בוגדן חמלניצקי ובו טבחו הקוזקים יותר מ 300 אלף יהודים. אירוע זה, ופרעות רבות בהם השתתפו הקוזקים במעשי טבח והתעללות באוכלוסייה היהודית ברוסיה, יצרו את דמות הקוזאק המרושע, צמא הדם והרצחני. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמלחמת האזרחים ברוסיה התבלטו הקוזקים באכזריותם כלפי היהודים. במלחמת העולם השניה היו קוזקים שהשתייכו לצבא הגמני - הורמאכט. הקורפוס ה-69 כל בין השאר את דיוויזיית הקוזקים ה-1. בנוסף קורפוס הפרשים הקוזאקים אס אס ה-15 אשר היה קורפוס פרשים של הוואפן אס אס - זו היתה יחידה שהתפרסמה במעשי זוועה שביצעו נגד אוכלוסייה אזרחית ביוגוסלביה ובצפונה של איטליה.[1]

General Baratov with Hamadan Stone Lion in late 1910s

בפולקלור היהודי

מבחינת היהודים במזרח אירופה זוהו הקוזאקים ותרבותם באופן אינסטינקטיבי בתור אנטישמים שבהמשך תמכו בנאצים ואף ביצעו פוגרומים, ככל הנראה בעקבות גזרות ת"ח ת"ט. עם זאת, היו גם ילדים פולנים נוצרים ויהודים מעטים שאומצו למשפחות קוזאקים.

לקוזק היה גם דימוי רומנטי – בספרו קוזק ובדווי מתאר ההיסטוריון ישראל ברטל תפיסה שרווחה בין עולי העלייה השנייה של הקוזק כאדם חופשי, המגן על אדמתו ומגן עליה מתוך ישובים של לוחמים- איכרים עצמאיים. כפי שכתב "במילים אחרות, הלוחם הארץ-ישראלי המקומי "תורגם" בתודעת העולים ממזרח אירופה לאויב המפחיד ביותר שידע הזיכרון הקולקטיבי היהודי מאז הטבח הנורא של 1648-1649 (גזירת ת"ח-ת"ט). והנה אויב זה, שכל מהותו הייתה ניגודה המוחלט של החברה היהודית המסורתית, היה למשאת נפשם של השומרים הצעירים!"[2] ידועים גם שירים רבים, מתורגמים מרוסית, המספרים על עלילות הקוזקים – "על גדות הדנייפר", "על ערבות הדון" ואחרים.[3]

דמות הקוזאק תפסה גם מקום מרכזי בעולם הדימויים הציוני והיא מוזכרת לא פעם בספרות היידיש ובספרות העברית, כמו למשל בביטוי "הקוזק הנגזל", אשר מדבר על שודד שמתלונן שאחרים שודדים אותו.

בחסידות

דמות הקוזקים השתקעה בפולקלור תנועת החסידות, וזאת בשל אחוות הלוחמים שלהם ומסירותם אשר מהם לקחו החסידים משלים להוראות בעבודת ה'. כמו כן, כמה מניגוני חב"ד מקורם אצל הקוזקים, כמו 'הופ קוזק' ו'ליובא בראצי ליובא.[4]

גם כיום, בציבור החרדי תופס הקוזק מקום בתרבות הקהילות החסידיות כאשר באופן מסורתי רוב הנערים מתחפשים בחג פורים לקוזקים. בחתונות האדמורי"ם מבצעים רקדנים מחופשים במדי קוזק ריקוד ראווה הנקרא ריקוד הקוזקים.[דרושה הבהרה]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ישראל ברטל, "קוזאק ובדווי: עולם הדימויים הלאומי החדש", בתוך: קוזק ובדווי: עם וארץ בלאומיות היהודית, תל אביב: עם עובד (תשס"ז).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ישראל הסיפור המתועד בלוג ארכיון המדינה המהדורה העברית
  2. ישראל ברטל, קוזק ובדווי: "עם" ו"ארץ" בלאומיות היהודית, עם עובד 2007. עמ' 77
  3. ישראל הסיפור המתועד שם
  4. חב"דפדיה
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.